|
טוב, עדכון מצב. למה? כי עכשיו 3:30 לפנות בוקר
ואני לא יכול לישון. שכתבתי את הפתיחה הזו בהתחלה
רשמתי את כוונות התחילה שלי לעמוד יוצר. יצא משהו
טיפה שונה. במקום להעלות יצירות גמורות החלטתי לשים
רק דברים חדשים, כך שאין כאן כמעט שום דבר ישן.
ניסיתי קצת יותר לגוון בסגנונות, אז אם אתם לא
אוהבים יצירה אחת, נסו אחרת. עדיין לא? מה לעשות,
תגידו לי מה לא אהבתם כי אני בכל זאת אוהב ביקורת
בונה. לא שאני אומר שאתם צריכים להסס לכתוב כמה שזה
היה מקסים וכתוב יפה, אין דבר שאני אוהב יותר
מתשבוחות. למה אני מספר לכם כל כך הרבה שטויות בקטע
פתיחה הזה? כי עכשיו 3:30 בבוקר ואני לא יכול
לישון...
אני חושב, שאינשטיין מאוד התקרב לזה, כשדיבר על תורת היחסות:
כשאתה יושב על תנור חם דקה, זה נראה כמו שעה. אבל שאתה מדבר עם
אישה יפה שעה, זה נראה כמו דקה. הוא שכח, שאם אתה שוקע לה
בעיניים ל-3 שניות, זה נראה כמו נצח. הופ, הרסתי תיאוריה.
|
So as I hold this weapon in front of my mouth I suddenly
realize how comfortably it was made for self-use
|
אז מה אתה רוצה לעשות עכשיו?"
-למות
"משהו אחר?"
-לא, לא ממש. למה?
|
היו לו כמה שערות בודדות על כל הגוף וגם הם היו ארוכות ולבנות.
לפי מבנהו אפשר להגיד שהוא כמעט היה אנושי, אבל לפי המראה...
לא היה לו שום צלם אנוש. הוא הפסיק לחטט בתיק כשהוא שם לב אלי.
הוא העיף אלי מבט ארוך וכועס. שיניו היו חדות.
|
If this poem does not come with sweets,
know that it is only because I could not
find any as sweet as the air that coresses your lips.
|
I have built for you a kingdom
With a few tears
A few notes
Hoping this empire will do you justice
|
There once was a girl from Peru,
Who all the boys wanted to do.
So they broke in her house, took off her blouse and her they
attempted to screw.
|
I am truly and utterly depressed, so what makes me want to
take this feeling of solitude and sadness and mold it into
something that people might appreciate?
|
|
|
תגיד, הפירוש של
מפ"ץ זה מפקד
פצצה?
מלחך
פינכה. |
|
