|
סירה שטה על מים
מפלסת את דרכה
דרך שביל האדוות
|
עד אתמול לא ידעתי את שמי
כששאלו אותי - איפה הוא?
עניתי - אצלי
כשביקשו את פירושו
|
הנה אני לשניה
ואחריה אינני
ושוב אני
|
מידי יום אני חורש את נירי נפשי
בצעדים קטנים ובשירה
לעתים נתקל ברגבים קשים
לעתים עובר בנעימה
|
ממה עושים חומה?
מעלבון עוברי
מכעס מבוגרי
|
בטן שטוחה וישבן תפוחי
פנים חלקות עם קמט למשי
רגל קרושה, ציפורן נחושה,
עין של יען
|
מעבר לזמן, מעבר ליומיום
כמו אז, כמו פעם
כמו אף פעם
|
קול אישה מורה על המיקום
וגבר באס סוגר את הדלתות
בתוך אותה קופסה
בלי המון אוויר
|
קבענו בבר
שתיים עראק
עראק בשתיים
|
השינוי לעיתים מבורך הוא
ואפילו הוא עניין שבשיגרה
התמדה אינה מניחה את ידה על הקבוע
״כל יום״ אינו מקובע
|
אינני יודע לעשות כל דבר
ואינני חף מטעויות
אני אדון לאזיקיי
פעם על ידיי ופעם על קולב
|
|
|
פעם, הייתה במה
קטנה ומוזנחת.
יום אחד, פגש
בועז בבמה, ונשא
אותה לאישה.
מאז היא במה
חדשה.
מתוך קורת חייו
של בועז חדשה,
פרק 7 "החתונה". |
|
