|
סירה שטה על מים
מפלסת את דרכה
דרך שביל האדוות
|
עד אתמול לא ידעתי את שמי
כששאלו אותי - איפה הוא?
עניתי - אצלי
כשביקשו את פירושו
|
הנה אני לשניה
ואחריה אינני
ושוב אני
|
מידי יום אני חורש את נירי נפשי
בצעדים קטנים ובשירה
לעתים נתקל ברגבים קשים
לעתים עובר בנעימה
|
ממה עושים חומה?
מעלבון עוברי
מכעס מבוגרי
|
בטן שטוחה וישבן תפוחי
פנים חלקות עם קמט למשי
רגל קרושה, ציפורן נחושה,
עין של יען
|
מעבר לזמן, מעבר ליומיום
כמו אז, כמו פעם
כמו אף פעם
|
קול אישה מורה על המיקום
וגבר באס סוגר את הדלתות
בתוך אותה קופסה
בלי המון אוויר
|
קבענו בבר
שתיים עראק
עראק בשתיים
|
השינוי לעיתים מבורך הוא
ואפילו הוא עניין שבשיגרה
התמדה אינה מניחה את ידה על הקבוע
״כל יום״ אינו מקובע
|
אינני יודע לעשות כל דבר
ואינני חף מטעויות
אני אדון לאזיקיי
פעם על ידיי ופעם על קולב
|
|
|
אני חרגול מאוד
מוסרי. אני שוכב
עם אמא שלי, כי
אבא לא מספק
אותה. עם אחותי,
כדי שהיא לא
תרגיש דחויה
חברתית. עם
סבתא, שיהיה לה
מה לספר
לחברות.
רק עם אחי לא.
מה אני, סוטה? |
|
