|
יוליה נפגעה מכדור טועה
השקט השתרר על הרחוב ההומה
השמש יורדת מגדילה את הצל
רומיאו דומע ועל חרבו נופל
|
מה קורה לי מי קורא לי כשאני עם עצמי
הכל חשוך אבל לא שחור
חריץ מכניס קרן אור צבעונית
שמחזירה מקיר סיד לבן תמונה
|
ראש התמר משפיל ענפיו כמבקש ידי
בדשא, ילדים מנצלים קרן אחרונה של אור
|
"היא הלכה ביום האחרון של הסערה
עקבותיה נמחקו במימי נחלי האכזב
שמתמלאים במהירות ונעלמים ללא קול
|
את לבך מחפש בין שערייך
דורות של תפילה הביאנו אלייך
בדם חברים על כפיים נרים
הפורצים בדמעה ברינה שרים
|
לאחרונה נפתחה ממש מתחנתו חנות ממתקים
אבל היא תמיד סגורה
לפעמים בא לי סוכריה אדומה
קצת סוכר שירטיב לי את הפה
החושך פה מאוד יבש
|
כבר שנים שאת שם מטיילת
בין הלב והראש ושוב פעם ללב
ממש לידי, ואני לא נוגע
מחשש ילדותי שיביא רק כאב
|
בששה מיתרים דקים אני עוטפת את הלילה
מעירה אותו בפריטה
מלטפת צוואר באצבעות מיומנות
וממלאת צליל בתיבת התהודה
|
החדר בלב הופך לבית,
ותינוק מקיץ אותי לכוכבי המדבר,
והם כולם שלי.
|
אין דרך להראות שזו לא הדרך
לא מצליחה למשוך אותך אליי
נופלת זעופת פנים לתהום של כעס
מוארת בעיוורון פוסעת בחשכת הלב
|
האישה שאיתי הלכה ובאה
וכמוה אהבה באה והלכה
|
|
|
אבוקדו?
זה משמין אותי!
סוכרזית החיננית |
|
