דוד יליד 79,  לא מזמן (איפשהו במרץ 2006) מצא
במקרה!! כמה דברים שהוא כתב לפני שש שבע שנים (אם
זכרונו לא בוגד בו..), הדברים ריגשו אותו, הדברים
עיניינו "ככה בקטנה" את בת זוגתו דאז שתחיה, והוחלט
פה אחד לפרסם אותם כאן....
אז הנה הם, להנאתכם, הסיפור "טאצ' קרקעי" - הרהורי
ליבו הסוטים לפעמים של מתבגר בן 20 שחווה מעבר בין
העולם החרדי לזה החילוני.
איך הוא אמר בסיפור? "תרצו תקראו, תרצו לא"

אדוני, תן ישועה אהבה נכזבת אדוני סובב את סלון ביתינו יומם וליל, סובב חרש את סלון ביתנו סובב, נאנח, יורק טבק, זקן צהוב, אולד סקול, מביט על תמונות כל התנאים ואמוראים והראשונים והאחרונים והסבוראים והרמאים שאבא תלה בסלון ביתנו

טאצ' קרקעי באמצעו של הרחוב עומד לתפארה שטיבלך גדול של חסידים ואנשי מעשה שבאים בתוכו מהנץ החמה עד אשמורת שלישית של הלילה באים ויוצאים במין תזזיתיות של קודש לעבודת השם. פיהם ממלמל במהירות את תחילתה של התפילה בשעת כניסתם ואת סופה בשעת יציאתם.