|
 מאז ומתמיד מתעסקת בדברים הקטנים.
מילים הן הדברים הכי קטנים שמרכיבים את הדבר הכי גדול.
ותודה למור :] |
 274862890 מוש
אני?
אני סתם כזה.
אתה כותב
ומה?
מישהו יודע שאי-שם נכתב עוד שיר?
שיש עוד לחן חדש בעולם?
תכתוב
תתעד
לא כדי שיראו-
בשבילך עצמך
שיהיה לך לאן לחזור
תקרא שוב
תגיד לעצמך
וואלה,
תלמד ממה שעשית
תתבגר קצת.
אגב,
תגובות זה לא הכל בחיים.
אנונימי זה הכי, אחי.
ספטמבר 89'
היה סתיו, אני חושבת...
שם,
שם הכל התחיל.
והיכן היית אתה, יקר?
מדוע לא פלשת למחשבותי כמותו?
רצונך כמוהו שלנצח אוהב רק אותו?
|
באותו חיוך כובש וצעיר
שנותר לנצח תמונה על קיר.
|
יצאנו אל השקט
ברחנו אל האור
"תראה" אני לוחשת
"הבוקר באפור"
|
לפעמים אתה אומר לי מילים ואני מתאהבת בך
לפעמים אני מבקשת אותך ואתה - כועס.
על מה אתה חושב?
לפעמים אני רוצה לשאול אותך אם אתה אוהב
|
לשכב על הגב בשעות חשוכות
להבין משמעויות אחרות
|
בראיה המשונה
שאיש לא מבין.
|
הטירוף חוזר לכאן לפעמים
תופס אותנו לא מוכנים
אוחז בנו עד כדי כאב
מוציא אותנו לא אנושיים.
|
מול הרכבות החולפות
ילדה אחת לבדה
כולם אל כיוון אחד
היא אל כיוון משלה.
|
אתם אשליה,
אשליה של הקשבה,
אשליה של מי שכאן,
אבל אתם לא כאן.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
