[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חנוך כרמל
ICQ 312111903 312111903  
חנוך במודע


אל היוצרים המוערכים על ידי חנוך כרמל
מצידו השני של העולם מסתתרת לה הדמות בעלת כל
הפרצופים, ישנה לרוב, אך כעבור זמן מה של הכרות
מעמיקה, מתעוררת לפתע.
כשאני ניסיתי להכירה לעומק היא החליטה להשתמש בפרצוף
האכזר, בזה שגורם לך לפחד ממנה ואז אתה כבר לא רוצה
להיות שם, עד עכשיו העזת לנסות ופתאום הבטחון שלך
זועק וצווח לעזרה.
אחרים מספרים שהדמות הובילה אותם אל האושר העילאי
ושגילתה להם את מהות חייהם, אני מתקשה להאמין.
הדמות לא מזמן פרסמה כתובת לפניות, יש לה מזכירה
שעונה על שאלות וקובעת לה פגישות, אני אומר שעדיף
לוותר מנסיון אישי, כי מה שאתה לא יודע לא יכול
להזיק לך.

אני גר עם הורי ואוהב אותם מאוד יש לי שני אחים וכלב
מדהים (הוא גדול, דני מעורב עם בוקסר).
זרימה בכתיבה, על רגש שחווה ועל מה שמציק או לא
מציק.

הדמות היא כל אחד מאיתנו, אנחנו נותנים את יחסנו
לחברה ממניע מסויים שמשפיע עלינו ומתנהגים לפי מה
שנוח וטוב לנו, זהו טבע האדם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
או אז, בשניה חפוזה, מופיע לו צדק מולי, מסתכל לי בעיניים במבט
של רוצח ושואל אם אני עדיין מעוניין בפגישה. אני מהרהר לרגע
ופוף! צדק נעלם.

הומור
אני עבדתי בנמל, מסריח כל היום מדגים, זו היתה תקופה מדהימה,
עד שיום אחד אני חוזר מוקדם הביתה, וכל הבית מריח מהריח שלי,
אבל זה לא הגיוני, הרי אני רק עכשיו חזרתי עם הריח שלי

זוגיות
אני תופס את הראש ומתחיל לחשוב, פה מתחילה הטעות הראשונה שלי,
ואז אני מחליט שלא בא לי להכנס לזה והנה צצה לה טעות מס' 2 שלי

חלום
פתאום קבצן עובר לו בין המכוניות ואני אומר שיילכו לעבוד, אז
שלחתי אותו להיות ירקן אצל "חיים פירות וירקות", הוא הרוויח את
לחמו ביושר ונרשם גם לחדר כושר.

היום בלילה היא תיקח טיסה לאתגר הבא ותחווה את חווית חייה,
לזמן ארוך שדורש געגוע רק מעצם המחשבה על זה, נכון שישנם ימים
פחות טובים מקודמיהם, אבל נועדו כדי לייפות את העתיד.

אז התבוננתי באיש הזה, הוא היה ממש חמוד, ולא הבנתי מה היה בו
שכל כך ריגש אותי. הוא דמה לדמות מצויירת כלשהי, לא דמות
ספציפית, פשוט דמות מצויירת, הוא היה נראה כאילו נלקח מאיזה
קומיקס, ואם הייתי יודע לצייר טוב, אז הייתי מצייר אותו ותולה
את זה בחדר שלי.

המוח מאמין למה שהעיניים רואות ולמה שהאוזניים שומעות, איזה
פתטי, יש כל כך הרבה נסתר, יותר נסתר מאשר גלוי, רוב הדברים
בעולם, אלו דברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים

מוסר השכל
זה נמשך בערך 7 דקות, אלה היו ה7 דקות הכי מרגיעות שהיו לי
בחיים, ראשי היה ריק מהכל למשך 7 דקות ופתאום חזרתי למציאות.

לאחר 23 יממות ושלוש שעות המסעדה נפתחה היה זה ערב מיוחד ביותר
רק האחמי"ם הוזמונו ואני בשוק שאני שם, לעופות יהיה הרבה אוכל
הלילה.

בדרך לחברו שוקל שוב את התוצאות ומחליט כמו תמיד לבחור בדרך
השנויה במחלוקת, מגיעים לחבר, אחותו על הספה לא תומכת, חברתו
בחדר, לא תומכת, הנהג שהסיע אותו לשם לא כ"כ מגיב החבר תומך כי
יהיה מצחיק, ואחיו מתעד את הארוע במצלמת הוידאו

אני יכעס על זה מאוד בעתיד, ועכשיו זה מתחיל לצערי, אבל יש לי
סיבה.

סמים
קרו לה אלת ה REAL LIFE היתה היא הבעלים של כל מקום חם שאורי
נהג לרבוץ בו.

האמת יצאה לאור ביום הכי שחור. כן, זה היה כשהייתי שיכור.
היא שמעה הכל ושתקה. אני, אחד שנגנב משתיקות, מנסה לתת חיים
לשיחה, פתאום אני פולט שטויות שנשמעות ספרותיות ונותנות רושם.

זה היה להפרד מחברה שלי, אני אחד שלא יודע לעשות את זה לצערי,
זאת אומרת היו כמה פעמים שהייתי חייב לעשות את זה וזה יצא ממש
מגעיל והרגשתי ממש חרא עם עצמי.

ג'ננה
חובק את עולם בידי השמאלית (כי אני שמאלי) והולך איתו לקולנוע,
ראינו שם סרט עם סוף מאולתר, שהבמאי ברגע זה אמר לעצמו, "בו
נאלתר איזה סוף", וזה מה שהוא עשה, עולם אמר לי שזה אחלה סרט,
אבל עולם אוהב הכל, את כל מה שהוא מכיר. עולם גם שונא הכל, את
כל מה שהוא מכיר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כעס
יש כל כך הרבה אהבה באוויר וזה עוזר ומחזק,
דווקא ברגעים אלו אתה מרגיש מי אוהב אותך ומי פחות.

לקחתי מגבת ובגד ים ישן
נכנסתי למים עם מישהי בלבן,
לאחר זמן ממושך שלא נפגשנו

כבש וטלה על גדר האורווה,
פתאום רואים חזירה שווה,
ניגש הטלה לאותה חזירה,
דיבר ומלמל ולפתע גמרה

אהבה
בואי ניכנס למציאות המלאכים.
בואי נממש ונתחבק לעולמים.

שירה רינה ושמחה.

הגורל מתאכזר לרוצה בו
ועם כל הכאב יש המון אהבה,
אז לאן נעלמו הימים הטובים?

הרהור
דחף ורצון להתרחק מהכל ללא סיבה,
מאוהב של ממש בהרגשה,
שירים עצובים מביאים סיפוק,
וכך זה קורה, הלב מתמלא בכוח...

מצב
יהיה טוב, ירגיש טוב ושוב ללא ספק מילים אלו קצת מעודדות,
אך בלי לדעת לאן מובילות.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פה נסיים לדבר על סודקת הלבבות ונעבור למטריפה שמחר עומד לקרות
איזה משהו שיבהיר לי עוד קמצוץ על מערכת היחסים בינינו

ג'ננה
תראה איזה גדול העולם,
וכשמסתכלים על היקום?
היא מסתתרת ממני ואני ממשיך לחפש,
הוא אחר ואני משתנה

זוגיות
שמח בחלקי אלך למכולת, ואקנה את החלב הכי מתאים וטעים לקפה
המיוחד שלך. נכון שמתאים עם זה סיגריה, אבל אתעלה על עצמי
ואפנה מקום בשבילך. נראה לך שאכפת לי שזה נשמע מפגר? אני עם
רגשות עמוקים לא מסתבך.

היא ואני
מה חשבתי לעצמי כשעברתי ליד חבל הכביסה והצצתי למטה? אני אגיד
לך מה חשבתי, חשבתי לבקר שם למטה, דרך המעקה.
מה את אומרת?

אני לא מגיב עכשיו כי עבר עליי יום מיותר, יום ללא שום תכלית.
ואת לא מבינה אותי ואני צועק ומתפרע.

לאור נרות על גג העולם ריח של מילניום וחבר שהצטרף לחגיגה,
החיים הטובים בגיל הנעורים.

הספד
את פה, אני יודע שאת פה, ואת לא מבינה מה קורה פה, כמו כולנו.
הרי לא ייתכן שרגע אחד לא נכון לקח איתו הכל.

אהבה
את חלק גדול מהעולם, למרות שהוא נותן לנו ברגעי משבר, ואני
חוזר ואומר 'ברגעי משבר', להרגיש שאנחנו קטנים וחסרי תועלת...

חיוך הוא המעשה הקטן ביותר שבנאדם יכול לעשות לעצמו בשביל
להיות יפה יותר.

פואנטה
אוטוטו יעבור זמן מה והתבונה תיקח חלק גדול בחייך, מסביב לא
הכל פשוט וחלק מהחברה משתמשת במושג "החיים קשים"

געגוע
אין יום שאני לא חושב עליה, אין יום שאני לא מביט בה, אין יום
שאני לא חולם עליה ומרגיש אותה פה לצידי, מה זה השטויות האלה?

סתם, אוף, אין כוח לכלום, פתאום הכל נראה איום.
אני מרגיש שונה היום, נראה כאילו סוף העולם מתקרב, וזה די
מוזר, כי זה בנתיים סתם יום שישי מבאס, השעה מאוחרת אך קירות
הבית עדיין מקיפים אותי, סוף העולם כי אני מנותק מכולם

פתאום היה בא לי להתקלח, למה? אין לי מושג, אז התקלחתי במשך 14
דקות עשיתי גם את מה שעשיתי ויצאתי בהרגשת סיפוק.

אחרי שאתם ידידים כבר חצי שנה אתה חייב ללכת לחפש לך מישהי
אחרת, כי ממנה כבר לא יצא כלום.

עזבי, אני מוותר בשביל שלא נריב, כואב לי לוותר זה עושה לי לחץ
דם גבוהה ומוריד לי שנייה מהחיים, אבל למדתי להתפשר ולתת אהבה

על הגג העולם ישבתי, איפה זה גג העולם אתה שואל? פה בפנטאוז בו
אני גר מיום היוולדי, כאן זה גג העולם.

זכרונות
נשארתי עכשיו לבד, נחת מחיים. חיים כה רועשים מונחים כעת בצד
ליד צלחת הפירות. שתיים בצהריים, שקט, תלוי בשעה. עיר הומה
לוקחת הפסקה, או לדיוק הדברים, אנו מחליטים אם תיקח או לא.
שאלות רבות ואין צורך לתשובות, הרוגע משליט כאן סדר ואנחנו
משרתיו.

היא ואני
יש לה משהו, גם אם אגיע אל מחוץ לשביל החלב שמרוח לה סביב
השפתיים הסתמיות שלה, לא אמצא מה שמצאתי, או מה שלצערי אני
עדיין מוצא בה

ביקורתי
אם כולכם תגידו לי את אותו דבר את אותם הדברים ולבסוף אני
אאמין לזה, אתם הרסתם לי את האמונה שלי בעצמי.

קמתי בבוקר ומאין ריקנות שכזאת תקפה אותי,
תמיד אומרים לי שאני מיוחד ויודע לנצל את החיים,
אז מה לי ולריקנות?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מה עושים, ימינה? שמאלה?

סם לפנים הנה רשימת החברים, כי אני אוהב את החבר'ה שלנו.

עוד שנתיים ואפגוש את ניו זילנד, אבל בנתיים אני אגרום לאנשים
להשמין מפיצות מלאות שמן.

מממ...
טעם החיים, וטעמם מר לפעמים, לא, לא, לא, טעמם משונה, משונה עד
מאוד, עד ירושלים. אין יעד וגם לא מטרה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה
החבית שראיתי העלתה בי צמרמורת

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה
הרחוב הרגוע ששם עושה חשק לסקס חטוף




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
בטח שסנוקר, כמו
בכל לילה
אחר...



ג'ינג'ית מלאת
טאקט.


תרומה לבמה





יוצר מס' 32099. בבמה מאז 3/3/04 16:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחנוך כרמל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה