|
יליד העיר רמלה 1968. בוגר המגמה המזרחנית-חברתית
בתיכון לאזור רמלה-לוד. עוסק במוסיקה וביצירה החל
מגיל צעיר ביותר. בעל תואר B.A. במדעי החיים והטבע
ומהנדס תוכנה. לומד לתואר שני בלימודי תרבות.
כיום עוסק כמרצה במקצועות התכנות והמחשב והנחיית
פרוייקטים במכללות להנדסאים.
יו"ר משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים
חוץ-ארציים.
מיתר אושרי פקע ברגע
נפוצו מיתרי הזמן ברסיסים
אובדני לא יבכּה הזמן
אושרי לא ידע ילוד-אישה
|
את - התגלמות האלוהים, האלוהים!
פתחי רגלייך אל שערי הלילה
והכניסינו תחת כנפך
את - אחותנו, אמנו, אלוהנו
|
את העלמה
את כתפיה כיסיתי
במוך של רכות ובחום של זהב
|
בין כל הבגדים
בארון חדר השינה
מסתתרים ריחות גופך
מלאי התאווה
|
באתי לבקר את המוות בביתו
ופתחה לי את הדלת
ונכנסתי
|
בהינומה צחורה
חגגת ליל כלולותייך
על שפת ים אינסוף
רוטטים יצרים
|
בשעות הערב אבוא
ותדעי - כי אני זה הבא אל דלתך
|
וקמטי פניו החלקים
נושרים אל האדמה.
|
גם הנסיכות מתות
בסוף האגדה
ונגמרים הסיפורים
על נצח-אהבה.
|
כל החתולים מסתתרים עתה
מפני הגשם הזה
|
כשבאבן רציתי לחרוץ את דמותך
דמעות עיניי נקוו בחריציו
רעד ידי החליק על הסלע - ממאן לטמאו
|
היום בו ירד הלילה על אהבתי משכבר הימים
ועטפתני החשכה ביגונה הכבד
לילה של יום ירד על נשמתי
ואהבתי - רחקה מלב אוהב
|
מוקדש ל- א.י.
21.3.2002
חלקת גופף לרוח
ונתת יופייך למים
וכל באי-ביתך
ראו בתזנונייך
|
ואלוהים עוד נם את שנתו
שיכרונו כבד מנשוא,
והדם הנשפך מרגלותיו
לא יעוררו חמלי ליבו.
|
והעץ שנשתל עם לידתו
הגיע לסוף ימיו.
גיזעו נופץ ברוח
|
זו השעה שלפני הלילה
שעתם של הגמדים
|
חלומותיי האינסופיים
מתפוגגים עם הימים,
עם ניפוץ כל גל במזח
עם דעיכת אור להבה
|
כשנדמו צעדי פסיעותייך
נדמו רחשי לבי
ונותרה השאלה בודדת - היכן אתה אבי?
|
שם הרחק...
ירד הערב על הניצנים המוריקים.
ריח פריחה מילא את הלילה השחור
|
חובטים בקרקע
בכנפיהם השמוטות
|
מן הלילה הזה
נודף ריח המוות
ומן הבאר השחורה -
קולות נכאים.
|
קול התופים
עוד נשמע בחוצות
לאורך ולרוחב הרחוב
|
עלי חורבות מוהנג'ו-דארו
שחקה הרוח
את אחרוני הלבנים החומות
שנקברו תחת השמיים
ונטלו עימם את סודם
לאלף שנה ואלפיים
|
פתחי את דלתות נשמתך בפני
כחלון הנפתח אל הלילה
ואלפי כוכבייך יאירו חיי
ימלאו את כוסי עד בלי די לה
|
צפיתי בך, עומדת על הגבעה
ומשקיפה אל מרחבי השדות,
|
קפה שחור
אינו מגלה
את תחתית הכוס
אליו ננסך,
|
רק אהבתי לצלילי הפסנתר של מוצרט
נותנים את אצבעותיי, לחרוט תווי פנייך באופל
מגע הפטישים הרך,
ליטוף הקלידים
|
אני זוכר איך סבא שלי
שר לי באידיש
שירים ישנים
|
תמונה בחום
של תל-אביב שאיננה:
חולות צהובים וים של גלים,
שבילי זיכרון, שדהו אל הנצח
טבועים עמוק בזיכרונם של זקנים
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הקדוש ברוך הוא,
יש מצב שאתה
נותן לי טרמפ? |
|
