[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יליד העיר רמלה 1968. בוגר המגמה המזרחנית-חברתית
בתיכון לאזור רמלה-לוד. עוסק במוסיקה וביצירה החל
מגיל צעיר ביותר. בעל תואר B.A. במדעי החיים והטבע
ומהנדס תוכנה. לומד לתואר שני בלימודי תרבות.
כיום עוסק כמרצה במקצועות התכנות והמחשב והנחיית
פרוייקטים במכללות להנדסאים.

יו"ר משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים
חוץ-ארציים.




לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
מיתר אושרי פקע ברגע
נפוצו מיתרי הזמן ברסיסים
אובדני לא יבכּה הזמן
אושרי לא ידע ילוד-אישה

את - התגלמות האלוהים, האלוהים!
פתחי רגלייך אל שערי הלילה
והכניסינו תחת כנפך
את - אחותנו, אמנו, אלוהנו

געגוע
אלף שמשות חלפו על פנייך

כמיהה
את העלמה
את כתפיה כיסיתי
במוך של רכות ובחום של זהב

ארוטי
בין כל הבגדים
בארון חדר השינה
מסתתרים ריחות גופך
מלאי התאווה

באתי לבקר את המוות בביתו
ופתחה לי את הדלת
ונכנסתי

בלדה
בבית-המטבחיים שעל הנהר

אהבה
בהינומה צחורה
חגגת ליל כלולותייך
על שפת ים אינסוף
רוטטים יצרים


געגוע
בשעות הערב אבוא
ותדעי - כי אני זה הבא אל דלתך

גורל
וקמטי פניו החלקים
נושרים אל האדמה.

בלדה
גם הנסיכות מתות
בסוף האגדה
ונגמרים הסיפורים
על נצח-אהבה.

געגוע
כל החתולים מסתתרים עתה
מפני הגשם הזה

בדידות

קינה
כשבאבן רציתי לחרוץ את דמותך
דמעות עיניי נקוו בחריציו
רעד ידי החליק על הסלע - ממאן לטמאו

היום בו ירד הלילה על אהבתי משכבר הימים
ועטפתני החשכה ביגונה הכבד
לילה של יום ירד על נשמתי
ואהבתי - רחקה מלב אוהב

בדידות
הילד בוכה

געגוע

אהבה
מוקדש ל- א.י.
21.3.2002
חלקת גופף לרוח
ונתת יופייך למים
וכל באי-ביתך
ראו בתזנונייך

אהבה

אלוהים
ואלוהים עוד נם את שנתו
שיכרונו כבד מנשוא,
והדם הנשפך מרגלותיו
לא יעוררו חמלי ליבו.

שכול
והעץ שנשתל עם לידתו
הגיע לסוף ימיו.
גיזעו נופץ ברוח

בדידות
זו השעה שלפני הלילה
שעתם של הגמדים

געגוע
חלומותיי האינסופיים
מתפוגגים עם הימים,
עם ניפוץ כל גל במזח
עם דעיכת אור להבה

גורל
כל הסדקים מלאו מים

קינה
כשנדמו צעדי פסיעותייך
נדמו רחשי לבי
ונותרה השאלה בודדת - היכן אתה אבי?

בדידות

אהבה
שם הרחק...
ירד הערב על הניצנים המוריקים.
ריח פריחה מילא את הלילה השחור

חובטים בקרקע
בכנפיהם השמוטות

אהבה
מן הלילה הזה
נודף ריח המוות
ומן הבאר השחורה -
קולות נכאים.

לפני המט האחרון

קול התופים
עוד נשמע בחוצות
לאורך ולרוחב הרחוב

ארוטי

קינה
עלי חורבות מוהנג'ו-דארו
שחקה הרוח
את אחרוני הלבנים החומות
שנקברו תחת השמיים
ונטלו עימם את סודם
לאלף שנה ואלפיים

געגוע
פרח שלי
נשמתי האבודה

געגוע
פתחי את דלתות נשמתך בפני
כחלון הנפתח אל הלילה
ואלפי כוכבייך יאירו חיי
ימלאו את כוסי עד בלי די לה

ארוטי
צעיפים של ערפל

געגוע
צפיתי בך, עומדת על הגבעה
ומשקיפה אל מרחבי השדות,

קפה שחור
אינו מגלה
את תחתית הכוס
אליו ננסך,

געגוע
רק אהבתי לצלילי הפסנתר של מוצרט
נותנים את אצבעותיי, לחרוט תווי פנייך באופל
מגע הפטישים הרך,
ליטוף הקלידים

אני זוכר איך סבא שלי
שר לי באידיש
שירים ישנים

שתיקתך לוותה מבטי עיניים

געגוע
תמונה בחום
של תל-אביב שאיננה:
חולות צהובים וים של גלים,
שבילי זיכרון, שדהו אל הנצח
טבועים עמוק בזיכרונם של זקנים

ביקורת




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אנשים לא
מתבגרים
הם סתם נהיים
פראיירים




אחד שרוצה להשאר
ילד


תרומה לבמה





יוצר מס' 4302. בבמה מאז 31/7/01 3:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחנן סבט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה