|
 
עיניך הירוקות והחיוך התמים מלמדות אותי מהי אהבה
ללא תנאים.כפי שאתה קטן עד מאוד,כך קטנה גם אני.
שנינו נגדל ביחד מאושרים,עד שנצרף עוד אור זוהר אחד
ללא תנאים.
ננצח, אני ואתה,
ואוביל אותך אל שבילים כמוסים שאינך מכיר,
|
זה קרה לי בלי שהרגשתי
זו וודאי התערבות אלוהית
לא ביקשתי יותר מאתה
לא ידעתי שיש אתה
אבל זה קרה וזה קורה
וזה הכי טוב שקרה לי
|
אתה צריך להיות אוהב,
דואג ומפנק,
|
שנינו יודעים אותה.
עשינו אותה.
|
שונאת אותך
בדיוק כמו שאוהבת
או שאהבתי.
|
הפרפר שלי רוצה את החופש שלו.
הוא כבר גדל
וצמחו לו הכנפיים,
|
את שלווה,רגועה וסולחת
ופנייך יפות, מחייכות
וכולך
צעקה.
|
משום מקום אתה מגיע,
וגורם לי לעופף
לא מעט רגעים.
|
גל של רגשות מציף אותי.
מפחדת לפחד,
מפחדת להרגיש.
כבר לא מפחדת.
|
חיים אתה עושה בי,
מצמיח בי ורידים,
ודם ונשימה וכוח.
|
היא היתה תמיד זוהרת
מלאת חיים
והובלתי אחריה
לא היה לי לאן.
|
כשתבוא
אני אפסיק לחפש
את מה שפחדתי ממנו כל כך,
אני אפסיק לפחד ממה שנפגעתי,
ממה שידעתי ולא ידעתי.
|
"גם אם לא יקרה משהו ביננו,
אני רוצה שתדע
שנגעת בי."
|
את יודעת בדיוק מה שצריך,
אל תשקרי לעצמך,
את קמה בבוקר פנים הפוכות,
וככה מתחיל לו עולם.
|
כאילו לא נשאתי ברחמי
תשעה חודשי בדידות ויסורים
|
מחר זה יגמר,
המלחמה השקטה שלי...
שהזיקה לי יותר ממך...
|
"אם אשכחך ירושליים
תדבק לשוני לחיקי"
|
אם רק תדע
כמה רציתי להרגיש מסוממת,
להתמכר לריח שלך,
להתמכר אליך.
|
קמתי בבוקר
כל כך מפורקת,
מנסה לאסוף אותי,
להרכיב אותי.
|
"שם,
בחדר הקטן
נועלת את עצמי
כשהמיים זורמים."
|
"ואז...
יום אחד...
יום שלא יחלת לו,
מגיע. הוא."
|
סולחת לך.
מבינה שאולי זה לא היה מרוע,
אולי מנקמה ילדותית,
|
עוד מעט זה יקרה,
אבל בבקשה,
עדיין לא!!!
|
הייתי רוצה להרגיש פחות,
להבין פחות,
להיות מודעת
פחות
|
פינוקיו על חוטים
מסתבך לו בשקרים,
ונתקע בסבך של עצמו,
|
אתה לא יודע
ולא איכפת לי שלא תדע,
אבל בעקיפין וגם בדיעבד
אני שרוטה,כל כך שרוטה
|
|
|
לא רק שאת
מכוערת, את גם
חסרת אישיות!
פרובוקטור. |
|
