|
מעולם לא סיפרתי לך על אודות אותו ערב ארור. בתחילה לא יכולתי
להגיד דבר מחמת הזעם והדמעות שחנקו את גרוני ותחושת ההשפלה בכל
פעם כששחזרתי לעצמי את מה שקרה ואתה מעולם גם לא שאלת. מאוחר
יותר כבר לא יכולתי לספר לך, כי הקשר נותק וחשתי מטופשת להתקשר
אליך
|
"מוש מה עשית?!" הצעקה שנמלטה מפיו רק גרמה למוש להרחיב את
חיוכו והוא ענה לבסוף -
"היה לי משעמם"
"משעמם זאת לא סיבה לחסל ככה את כל הבירות שלי!"
|
"אל תסתכלי אחורה" את אומרת לי. "תמשיכי לנסוע. ואת יכולה
להירגע עם הגז. אף אחד לא רודף אחריך. סעי לאט. זה כביש מסוכן.
מה, את צריכה עוד תאונה עכשיו?"
|
הסר את החולשה
כבה את אש השנאה
השקה אותי באהבה
אהבה לעצמי.
|
באותו יום כיפור סלחת לי בלי לדעת על מה...
|
כשאושר ועצב מתפרצים בבכי או גורמים לחיוך
את לא יודעת מה להרגיש ואת לא יכולה להסביר לעצמך
|
שיר מוכר פתאום מפתיע
מטלטל אותי וככה
בלי שבא לי, בלי סיבה לי
מגיעה לי הרגשה
שטוב
|
התשמע את ליבי?
פורט על מיתרים של זיכרון קצר
והצליל בכל פעם שונה
אך עדיין מוכר
לא אדום.
|
מול מראות שבורות אני רואה דמות שלמה.
דמותי שלי והיא לא משתנה.
|
ואיפה תהייה. גוף שני גוף שלישי, רביעי, חמישי
ועם כל הזמנים והגופים
אצלי הזמן נעלם וגוף יש, אחד.
|
בתוך מסך הרעש שמעתי את קולך
ולחשת לי בואי והלכתי ממך
|
מבעד לפירצות הזכוכית
חדרו נחשוליו
הציפו מוחי, עירבלו את חושי
|
אחזתי בעצב יותר מדי זמן
זאת שעה לעזוב ולברוח מכאן.
אולי עכשיו אני אוכל לשמוח
אולי זה הרגע להתחיל ולשכוח
|
עוד לילה נגמר בשקט
נמהל בין יאוש לאושר
התקווה שתגיע אלי
והידיעה שלא, זועקת
|
מפרצים של אשמה בים של בושה
אהבה שמתה ובריחה חדשה
|
את תשני בלילה כמו תינוקת קטנה
ולא אעצום עין מחשש אולי מה...
|
כל כך רציתי לחזור לסמסטר ב' הרבה יותר רזה, שכולם יתפעלו
ויגידו "וואוו, איך רזית!". במקום זה אנשים מסתכלים עלי מוזר.
אני יודעת מה הם רואים וזה משגע אותי. אני יודעת למה הם
מסתכלים.
אני לא מרגישה טוב. אולי אני פשוט אשאר היום בבית.
|
הרגשות שלי כלפיה היו מעורבים מאוד. עיקר כעסי עליה לא נבע מכך
שגרמה לי לפגוע באחרים, אלא מכך שגרמה לי לפגוע בעצמי, שהרי כל
הפגיעות שפגעתי באחרים בשם הציניות, לא היו אלא רסיסים מהפגזות
שערכתי על עצמי.
|
אתה בטח תחשוב שכל הסיטואציה הזו די פאטתית ושאין לי שום הצדקה
לחוש כאב כזה, כי אני אשמה בזה. לא, אתה לא תאשים אותי, זה הכל
אצלי בראש, כמו תמיד.
|
פעם מישהו אמר לי שאני פלצן. וואלה, הבנתי למה הוא חושב ככה,
כי הוא לא מספיק פתוח לקבל את התובנות שלי. זה נראה לו פלצנות.
הוא אמר לי שהכל פאקה פאקה ושאם אני באמת מאמין בכל מה שאני
אומר, אז למה יש לי אוטו ודירה ומלא דברים יקרים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
איזה קטעים
שאנחנו והג'וקים
נריץ עליכם אחרי
השואה
הגרעינית...
חרגול |
|
