|
החבר'ה:
תופים, קלידים: טל אולמן (אומי גומי)
גיטרה, קלידים: טל סגל (סגי בגי)
קלידים, תופים: תדהר מלצר (מלצי קלצי)
בס, גיטרה: אמיר בארי (בארי ברי)
הרכב "המתחלפים" החל את דרכו בחדר חזרות קטן ברעננה,
בבעלותו של אחד האנשים ה"נחמדים" ביותר ברעננה,
ארתור.
המטרה: אין.
השיטה: גם אין.
פשוט יושבים, כל אחד עם כלי הנגינה שלו, ומאלתרים -
מוסיקה קלה, רוק, פופ, ישראלי, לועזי, ג'ז, בלוז,
הרבה גירסאות כיסוי. בקיצור, מה שבא.
ברוך השם, יש כימיה. לפעמים גם קהל.
איפשהו באיזור מרץ 2005, למיטב זכרוני (ראה הערה),
סגר ארתור את שערי חדר החזרות שלו (לא נורא, גם ככה
הציוד היה מעאפן והמחיר יקר) והחבר'ה נאלצו למצוא
מקום אחר לבטא בו את רחשי ליבם המאולתרים. וכמו
שאומרים - "ממזרח תבוא הישועה", נסעו החבר'ה מזרחה
(וקצת דרומה), ומצאו בהוד השרון את הגרוב (תרתי
משמע), בבעלותו של יהודה. אני לא חושב שמישהו יודע
את שם המשפחה שלו (אולי חוץ מהמשפחה שלו). הציוד
פגז, חדר אקוסטי, מזגן שבדרך-כלל עובד, אפילו עובד
לא רע. שם גם התחילו להקליט על דיסק כל חזרה, שיהיה
מה לשמוע בדרך הביתה כי זה בדר"כ ביום שישי
אחה"צ-ערב, והמוסיקה ברדיו מביאה את המרוקו.
בסוף יוני 2006 מצאנו את ה"לייב", במושב צופית.
אחלה ציוד, מזגן גם. הקלטות גם. קצת מסריח מסגריות,
אבל זול יותר... הטבות למזמינים מראש.
בכל אופן, היה כיף.
מדי פעם הצטרפו אלינו חברים-אמנים-אורחים, כגון
קובי סוויסה (קלידים), ואמיר בארי (בס, גיטרה),
שבערך באיזור המעבר ל"לייב" הפך לחבר מן המניין
(חבר-הרכב. חבר הוא היה גם קודם).
באוגוסט 2006 התפרק זמנית ההרכב, כיוון שתדהר נסע
ללמוד בחו"ל. אבל הוא עוד יחזור.
מאז לא היו חזרות, אבל חלק מהסקיצות והדרפטים
הראשונים מוגשים לכם בזאת על מגש של כסף ובפורמט של
MP3. חלק מהקטעים לא כל-כך מהוקצעים (בלשון המעטה),
אבל חלאס תירוצים, למי אכפת. נהנו לנגן...
לגבי זכויות יוצרים - הרי לכם אישור בכתב להפיץ את
הקטעים, אבל כמובן תחת השם "המתחלפים" או "טל אולמן,
טל סגל ותדהר מלצר", שכולם ישמעו, אבל שכולם ידעו
שזה אנחנו...
תבלו.
אה, כן, ודבר אחרון:
אנחנו תמיד שמחים לקבל ביקורת (ביחוד ביקורת בונה).
אבל (And it's a big But!):
שימו לב, כתוב למעלה "סקיצות" ולא "הקלטות אולפן".
על-כן, (תודה, אבל) אין צורך בהערות בנוסח "הסאונד
לא משהו". הערכתנו המלאה.
שיהיה בכיף
המתחלפים (AKA אומי-גומי וחברים)
הערה:
יש לי זכרון ברזל, הבעיה היא רק, שאני שוכח שאני
זוכר.
(השורה הזו שייכת לדבל'ה גליקמן, אבל הרשתי לעצמי
לאמץ)
In a little while from now
If I'm not feeling any less sour
I promise myself to treat myself
And visit a nearby tower
And climbing to the top
|
From the day we arrive on the planet
And blinking, step into the sun
There's more to see than can ever be seen
More to do than can ever be done
|
Don't stop me now,
I'm having such a good time!
|
גיב-איט-טו-מי אומי גומי און דה דראמס,
גיב-איט-טו-מי מלצי קלצי און דה בורד,
גיב-איט-טו-מי סגי בגי און גיטר!
|
Hit the road, Jack, and don't you come back no more!
|
Only love can break down the wall someday.
I will be there.
|
Don't you know? It's allright
Talking 'bout the Ghetto
|
These are the days that I've been missing,
Give me the taste, give me the joy of SOME wine.
|
היא אמרה אצלי זה יהיה נחמד
טשרניחובסקי שש שעה חמש
רק תבוא לבד
אני לא מוצא
|
I'm easy like Sunday morning
That's why I'm easy
I'm easy like Sunday morning
|
גבירותי ורבותי
ראשון בבידור עם
|
דוד שלי רצה לשחות כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות אצל מציל ידוע
כשנכנס סוף-סוף לים, תוך שניות הוא נעלם
שניים קפצו אליו מיד - טובעים השניים מן האחד
|
נעשה מילואים, נשלם המיסים, נעמוד בפקקים.
אותנו לא דופקים
אנחנו בטח לא פראיירים
|
נתת לי יד, הראת לי דרך להרבה דברים.
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת,
את החלק הטוב מכל מה שאמרת
|
אנ'לא יודע מה לעשות עם עצמי, אם לקום או להשאר לידי.
את חייבת לנסות להתקשר, עוד שניה אני מתפורר!
עוד ערב אבוד
|
|
|
אם כל העולם במה
וזו הבמה
המרכזית. אז זה
אומר שכל העולם
נמצא פה...
כאילו |
|
