[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








המלאך השחור

אל היצירות בבמה האהובות על המלאך השחוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
"וכנף של מלאך התעופפה מדממת בשמיים,
ועיניים זורחות, העיניים של שני אחים,
ושיר נופל אדם על הברכיים,
ומתחנן לשובם של המלאכים"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
כעת אני שוכב על ערש דווי, בזמן שרק זכרונות עוברים במוחי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שמתתי.
הפעם הראשונה שאהבתי.
הפעם הראשונה שהרגתי.

סופני
להירצח או להתאבד.
הצוק היה מאחורי, זה היה קל כמו למצמץ.

סופני
הגוף שלי כבר מכוסה עד חציו במים, אני ממשיך להיכנס.
מכסים את ראשי, את אפי, ואת עיניי.
מים מתחילים להציף את ראותיי, חונקים אותי ומוציאים את נשמתי
דרך ארובות עיניי.

סופני
אחרי שכל האנשים שאתה אוהב בעולם מתים, נשאר רק לב מרוסק.
אחרי שכל מטרה קמלה, נפצעה אנושות, וגססה עד למותה, כבר לא
נשאר הרבה בשביל מה לחיות.

סופני
הרעל ירד במורד גרוני, אל קיבתי, המעכלת את החומרים הרצחניים,
וסופגת אותם לתוך מערכת הדם שלי.
הרגשתי כבר את הרעל זורם בעורקיי, הרגשתי אותו מטפס, מתקרב
לליבי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
אני מתעורר מהחלום, אני מזיע ובהלם
הלב שלי דופק מהר, מהר, מהר...
אני לא מצליח להזיז אף שריר בגופי
וכשהלב שלי מפרפר למותו, באיטו, בצחוק קטן של אלוהים

שיר ילדים
והם נלחמו כל היום
בחרבות וסכין וקסמים
והכעס תמיד מנצח
את מה שלוקחים הימים

יחסים
והמוות לא איחר לבוא
בדלת דפק והפתיע
למלאך הוא שמר הכבוד
את אויבי הורד להרתיע

מורבידי
אמא גם היא התאבדה
היא הרגישה שזאת אשמתה
על כך שהיא אהבה
על כך שאין מחילה

ייסורים
הוא היה במרכז העולם
הקבר שלי הפתוח
שאותו פתחתי בכוחותי
אחרי שקברו אותי חי

הייקו
על שפת הים ישבתי וראיתי את הים.
ראיתי את השקיעה, ראיתי גם את הזריחה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא ואני
אבל באחת השיחות שלי אמרתי לאלוהים שהוא מאוד אגואיסט
אמרתי לו:
"איך אתה יכול לגרום לילדים שלך לסבול בגלל שהם לא מאמינים בך?
אתה שונא אותם או אוהב אותם?"


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אלה אנחנו היינו שיצרנו את הריגוש המושלם שהשתלב עם הפנטזיה
הורודה בחיבוק מוטרף ויצר את הזיכרון הכי יפה בעולם.

היא נולדה בלילה השלושה עשר לחודש, יום שישי, כשקולות השמים
הרעימו קולם ואורות אלוהים ברקו מעל פני האדמה.
אני חיכיתי תשעה חודשים לילדה שנולדה, וקראתי לה מוות.

לא ישנתי כל הלילה האחרון, אני עייף נורא, ואני רוצה לנוח
קצת.
אבל אני מפחד.
אני מפחד שאם אני אלך לנוח, אני לא אתעורר יותר, או גרוע מזה,
אתעורר ואגלה את האמת.

אני לא רוצה להיקרע לגזרים שוב ושוב כל פעם שאני אראה אותך,
אבל ככה זה, הלב שלי לא יכול לשלוט בעצמו גם שהוא מנסה...

ריחפתי מעל פני הים, וראיתי את ההשתקפות שלי על פני המים.
המים שאני לא יכול לגעת בהם יותר לעולם
רק העיניים האדומות שלי זרחו בלבן עליהם

רק רציתי להגיד לך כמה אני שונא אותך.
אתה החושך הכאב, הרסת את חיי ואת נשמתי.
הפכת אותי למה שאני עכשיו - האחד שיודע.

אם הייתי איתו, כבר ביום למחרת הוא היה שובר את ליבי לאלפי
רסיסים ומניח לי לטבוע בחשכה.
זה טבעם של "בני" האדם...


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




סמי וסוסו זוג
עבריינים?



מזעזע אפילו
לחשוב על זה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4799. בבמה מאז 14/8/01 11:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להמלאך השחור
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה