|
ישנם בקרים מכושפים
בהם אוחז בי הדיבוק.
|
קשה לתפוס את גודל הזוועה.
כלומר, קשה להמשיגה;
זאת אומרת, לאוחזה:
אותה ואת גודלה.
|
הערום הילדותי שלך,
(המבוייש מעט)
מדגיש יפה את הזמן והמקום;
כליל, אלפיים ושתיים כך וכך.
|
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
