|
ישנם בקרים מכושפים
בהם אוחז בי הדיבוק.
|
קשה לתפוס את גודל הזוועה.
כלומר, קשה להמשיגה;
זאת אומרת, לאוחזה:
אותה ואת גודלה.
|
הערום הילדותי שלך,
(המבוייש מעט)
מדגיש יפה את הזמן והמקום;
כליל, אלפיים ושתיים כך וכך.
|
|
|
אין ספק שאני,
בתור איש תאטרון
מובהק, מוכרח
לאהוב את במה
חדשה. אבל גם
בתור חבר פשוט
באנושות אני
אומר כל בוקר:
טוב שיש במה.
ואם היא חדשה-
לא נורא, גם
שמעון פרס היה
פעם בן 20. |
|
