|
נערה מוזרה...לא לא, מיוחדת. אמרתי נערה? התבלבלתי,
היא אישה זקנה ומורכבת מבפנים, נו אני מכירה אותה
אני אומרת לכם. יש האומרים שאנחנו דומות, אך אני
יודעת שאנחנו כל כך שונות. אני הצד הבוגר והמרוסן
שלה, בתנאי שאני מצליחה לרסן אותה... מזל שהיא שרה
היטב, אחרת מזמן הייתי מכחישה את קשר הפיצול שלי
איתה.
היא מבקשת ממני למסור לכם שני דברים;
אל תצפו למוכר, ו..אל תסמכו על היוצרת שכרגע אתם
קוראים את השטויות שהיא כותבת, כן כן, היא כתבה את
כל זה. פושטקית, ילדה קטנה, לא התבגרה. פוי.
ניסיתי לשאול אותה
למה היא לא כתמול שלשום
רמזה שהיא נזקקת,
חלק מחלקיה נשחקו
|
כל דייצו לבנה,
עיניים סקרניות
אחר נהג שם בפינה
|
כי כל מה שאני יודעת
שזיק קטן של טירוף ביקש ממך לעבור
לעולם טוב יותר.
|
לאנה שורף ולאנה מדמם
גם לאנה יש רגשות
היא לא סמרטוט
וגם סמרטוט מרגישים שסוחטים אותו.
|
מתנגנות לי שורות בראש
עליהן חשבתי הרבה זמן
יחד איתן מגיעות משמעויות
|
לא יכולה לפרוץ בבכי כי איפור רב מכסה את פניי,
הוא אמר, תוציאי, דמעה אחת ודי.
|
הלכתי בדרך שסללת
הודרכתי על ידי חושייך
|
אני עומדת על הקצה
מניחה את רגליי על הצוק
גונבת לריאות אוויר צלול כיין
|
את באה והולכת
באה והולכת
לתפוס אותך
זה כמו לנסות לתפוס ענן
|
תמיד תהיתי איפה לעצור,
לבחור מספר שניות,
ולברוח לרגע מאותם חיים
|
בכובד ראש לא שחנו
בשטף רך דיברנו
צלובים במבטים נותרנו
|
כמו רוח קרירה באנטרקטיקה,
דמיונות וחלומות,
עפים מעל סדקי הקרחונים,
צעד אחד אחורה ואני צעדים.
|
אתה לא יודע איך זה
לצחצח שיניים כשאתה לא עומד לידי
|
זוז, פנה מקום
זוז. זה תורי היום
כשתזוז אהיה בנאדם טוב
|
האהבה למצלמה וההערכה לטבע.
|
האהבה למצלמה והערכה לריח שאחרי הגשם.
|
|
מאותגר
אופקית!
פרובוקטור. |
|