| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 
 
 
 words, words. wordsI'm a book walking on two.
 
 
 
 | 
 זה לא מוביל לשום מקום, אני חושבת לעצמי. מה שנכון - נכון. אניחושבת על אפשרות לקום ולהכין לאכול, או לפחות למלא אמבטיה בה
 אוכל לשכב שעות ולדמיין את עצמי כטינאייג'רית מיוסרת שבמצבים
 קשים בחיים חושבת על לעצור את הנשימה ולטבוע במים בצורה
 טראגית, והכל כי אין לה
 
 | 
 | הסיטואציה גזורה כאילו מתוך סרט שהרצת המון פעמים בראשך, אתמזהה את הריחות ואת קצב סימור השערות בידיים מרגע הגעתו. את
 בוחנת את אווירת הנבואה באוויר. עוד צעד לכיוונך, עוד צעד.
 שקית הנייר שבידו מרשרשת בעוד הוא נעמד מולך: "שלום".
 
 | 
 | והיה לוחש לה מילות אהבה נושנות שנשבו עם הרוח, על קימוריההיפים ועל זיפי רגליה. והיא היתה יושבת שם, כבאותו יום, צעירה
 ומבויישת. וחיפושיות הזבל מגלגלות היו עדיין את הזבל שלהן אי
 שם למטה והגחליליות המשיכו לאותת בהבהובים עזים אחד לשניה,
 בפעם האחרונה, כאילו מע
 
 | 
 | 
 Under deep blue sky, in a middle of some massacre, while mybrother is getting killed in the tiny gas-can and the ashes
 of his soul are wandering around, I peel the skin off of the
 savage, the what used to be a man with a power-stand, a
 place in the world
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | התחלתי לחטט באףתוך כדי כתיבת
 שירים בכדי לשפר
 את הקשב המפוצל
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |