|
 69367685
כמו אש- נעימה ומחממת אבל שורפת כשמתקרבים יותר מדי
כמו כלבה- נובחת כשמעצבנים אותה (ונושכת, להנאה)
כמו מלכת קרח- פשוט רעה וקרה לכולם סביבה
כמו זומבי- רק גוף בלי נשמה
כמו מפלצת- מכוערת נורא
כמו זמרת אופרה- מאוד שמנה
כמו נייר- נשרפת, נקרעת, נמעכת ומתקמטת
כמו בנאדם- אכזרית
כמו חיה- רגישה ופגיעה
זאת ליבי.... ילידת 86' ויוצרת העמוד.
היא בנאדם חברותי שלא פוגע באף אחד,
בעלת (המון) ביטחון עצמי וחברים,
מרגישה טוב עם עצמה
ויש בה ציניות חבויה!
כמה שניות לפני שהגעתי למקום הזה יצא לי לפגוש את המוות,
דיברנו קצת, ישבנו ככה על כוס קפה ואז הוא אמר לי מהי משמעות
החיים האמיתית, ולמה באמת המוות אורב בכל פינה.
אל תדאג גם את זה לא שכחתי לשאול אותו. והוא ענה לי... אבל אם
אתה רוצה לדעת אין דרך אחרת, תצטרך
|
צריך להיות לנו רע כדי שנעריך את האושר
|
אימא שונאת פסיכולוגים. היא חושבת שהם כולם סתם מזיינים את
המוח. "לוקחים הרבה כסף ולא עושים כלום, רק יושבים ומקשיבים".
זה מה שהיא תמיד אומרת עליהם. אבל בכל זאת היא רוצה לקחת אותי
לאחד מהם. או כפי שהיא מכנה אותם "פסיכי-לוגים".
|
לא. אל תתפרק לי עכשיו. אין לי דבק, הוא נגמר...
|
אני לא חושב שאופנת קיץ 91' באמת עניינה אותה, אבל לא היו שם
עיתונים אחרים. הכי עדכני היה לפני ארבע שנים. אמא תמיד אומרת
שהאופנה חוזרת אבל אני לא מאמין שהיא חוזרת כל כך מהר.
|
"א-ל-ף" הוא מתעלם מרטינותי, כבר יודע שאשתף עימו פעולה.
"סטופ" אני מתעכבת מאט אך לבסוף מתרצה.
"א. ארגנטינה"
"אמסטרדם" אני שומעת אותו מחייך.
|
אז אני חושבת שאני אשאיר לו פתק לכל מקרה, כי אני מאמינה שיום
אחד הוא כן יחזור, ובינתיים אני אעזוב.
|
אם עד עכשיו חשבתי שישבתי במתח הרי עכשיו אני בכלל נסחפת.
פוערת פה, לוחשת תפילה, אוחזת היטב בקצה המושב. אבא מרים את
הראש והסכין נמתחת. לרגע אני רואה זרזיף דם וממהרת לכסות את
העיניים באימה.
|
היה זה צהרי קיץ חם כשהתחלתי לבעוט ולבקש לצאת החוצה.
|
לפעמים יניב מחליט למשוך באיזה חוט ואז אני מרגיש אחרת
|
"את לא בסדר, לא מצלצלת". למה ככה, למה לא אחרת?
|
אתמול בלילה עשיתי את זה,
יריתי בעצמי כשאף אחד לא היה שם,
כשאף אחד לא ראה.
|
I once saw a moonlight girl
Dancing under the bright stars
|
זה משהו שאף אחד לא יודע
אף אחד לא שמע
|
אהובה יושנת
ומעליה זר חבצלות
בלא מפריע, רק הס ושקט
|
אמרו לי להתחיל מהדברים הקטנים.
לקחת דף, ופשוט לרשום.
לרשום הכל!
|
ומה שחלום הוא לא האמת
שלך הוא הירח
הושט ידך וגע בו
שם למעלה כבר שנים
עוד לא נשבר לרסיסים
|
הלב שלי ששם בקופסא
שכב סגור במשך שנים,
|
אין יותר חיים, יש רק מוות
הכל שחור, ואין לבן
העולם כולו גוונים של עפר
|
כי רציתי
לתת
עוד
צ'אנס
אחד,
אחרון.
|
למחרת היא תקום לעוד יום חסק מנוחה
|
הם אמרו שאמות,
אשרף כאחיותיי על המוקד,
|
אני לא יכולה לישון
ואין לאן לברוח
|
מונולוג, כי אין למי להגיד אותו בקול רם...
|
בועות סבון אלו הן הבועות הכי יפות
|
עד כמה באמת טרחתם להכיר בנ"א?
|
כמה מגניב זה למות ביום הולדת של עצמך, ואיזה באסה למי שמנסה
ואפילו את זה לא מצליח לעשות... אז עכשיו אני מתה, או שלא.
|
סידרת תמונות ש/ל. צולם במצלמה דיגיטלית
|
|
|
מי אמר
שהסלוגנים
חייבים להיות
בדף האחורי? לא
יכלו לתת לנו
משהו קצת יותר
פתוח ועם יותר
סגנון?
אולי, הדף
הקידמי? |
|
