הילדות שלי נקטעה באיבה בגלל אותו אחד שחילל את תומתי, אבל
העמדתי פנים שהכל נורמלי אצלי. עטיתי חיוך, שעד היום כשמביטים
בתמונות שלי מאותה תקופה, אפשר לראות עד כמה החיוך הזה עצוב
ולא שייך לעיניים האלה, שמסתירות סוד.
נו באמת מה הקטע
לא צריך בכלל
סימני פיסוק וכל
זה כאילו אתם לא
מבינים מה שאני
כותב בטח שאתם
מבינים איך לא
אז בואו נחסוך
את זה אחד מהשני
וגם לא כדאי
אנטרים כל כך
הרבה אולי אני
אשקול לכתוב בלי
רווח
מהדעתכםקריאיותרמהריותרטוביותר
טובאתם תחליטו
ביי
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
