|
מנגד עיניי הכל היה שחור, שחור אינסופי כה רדוד ושטוח. רגלי
חשו בעצם מוצק מתפורר וידיי מיששו את האוויר. ליבי פעם בחיזי
בחוזקה.....
|
תקרת הזכוכית המנוכרת משגעת אותי.
אני לא יכולה לסבול עוד את המחשבה על כך שהחופש כ"כ קרוב,
במרחק נגיעה, פשוט להושיט יד ולגעת בו.
אבל אני יודעת שזה לא כך.
|
|
|
לכבוד כבודו
בן-לאדן ה-7 :
אנחנו נאלצים
לסרב לבקשתך
התמימה אך עם
זאת החפוזה
לבנות מגרש טניס
בחלקה X
מאחר והחלקה
בשימוש בידי
מרכז הסחר
העולמי
עיריית התפוח
הגדול |
|
