[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








. כותב למגרה, נאבק בה עם כדורי נפטלין מגחכים על
טיפת אוויר...
ביפולארי
בינארי
בין איפון לווזארי...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
הוא עבד על קובץ הפטירות. כל חודש קיבל מידע על כל הפטירות
והמיתות של החודש שעבר. הוא עשה אגרגטים וכימת את המוות.
לפעמים חשב לעצמו במורבידיות שהוא הסטטיסטיקאי של מלאך המוות.
בלעדיו הרי איך ידע המלאך עם הגלימה השחורה והמגל מה ההספק
שלו? הוא מנהל מעקב עבור הב

אירוטיקה
משחתי אותך למלכה
משחתי אותך מהודקת ורכה

לאיש שלי קוראים צחי. אני אוהבת לקרוא לו "הכחול שלי", אבל לא
בגלל הראש שלו אלא משום שהוא אוהב להתלבש בכחול. יתכן שזה בגלל
שהכחול מבליט את העיניים השחורות שלו - ממש פחם.

אסף אהב לספר לי שהוא מצא את זה.
בחיוך ערמומי ובלחישה תוך הצמדת שפתיים לאוזני היה לוחש לי
ש"אף אחד לא יודע אבל אם היו יודעים הייתי סטאר אמיתי בכל
תכניות הטלוויזיה..."

גיהנום
היא אומרת שאני ילדותי. היא אומרת שאני רגיש מדיי.
נכנס לי אבק לבן בעין וזה שורף. יש פה ברזייה באזור?

היא נעה לצלילי הלטינו ולקצב הדם ברקותיי ההולמות...


לרשימת יצירות השירה החדשות
גיהנום
נסיעה
בזמן
גדר חשמלית עוצרת
את המעוף

אודה
תהום בחזה.
כאב לא מוסבר כי זה לא אנו
זה הם.
אבל הם אני.
הם אנשים
שזעקו אל מותם.

גורל
מנהטן עולה באש
העולם החופשי כבר לא חופשי כל-כך.
השלכות הסטוריות
ועצב
ואיש אחד בין ההריסות
נשכח.

כבר מזמן ניפצתי את לוחות הברית
שהיו בינינו.
חרון אפי לא התיר לי כל ברירה
מלבד הספק באהבתנו.
צפיתי בך מרקדת פיתוי מסביב
לעגל הזהב שלך

קינה
ג'ינג'י אמיתי
צרוב שמש וחול ים
נושק לאדמה ועקצוציה
בו נותנים אותות

אימפרסיוניסטית
אישה על ספסל
לרגע ילדה

מחאה
אלוהים נטל ממני את היכולת ללכת
אלוהים נטל ממני את הזכות לרקוד

הרהור
בלונים
צבועים בחיים זוהרים
רכים ונוחים להתפקע
מרוב ליטוף

כשהיינו ילדים, זה עבד.
כל שנאסף הוסיף לאושרנו
גם משום שלא בא על חשבון האחרים
שאכלו מייד עוד מספר משמשים
או רכשו עוד מספר תמונות של כוכבים.

יחסים
"פיינט" במונחים של כוס בירה אירית
זה כמו ליטר במונחים של חלב ישראלי

ארוטי
אני מתגעגע לניצוץ שבעינייך
כשנעתי בתוך גופך בריקוד איברים של אוהבים

ארוטי
את קרבית היום.
נועצת בי שיניים
ומתווה בגבי מסלולי צפורניים -
אדומים ודוקרים.

אלבום תמונות
וזקנה
ואני עם סימן שאלה
בחום
שמופרע על-ידי מאוורר חלוד.

אכזבה
מהרגע שהלכת הדלת לא נפתחה.
אין בה כוח עוד להיפתח.
כמוני.

אני רוצה לאכול אותך.
ככה, בלי תוספות. כמו שאת.
ללקק את האצבעות
ואת המקום בו הן היו לפני רגע...

לאוויר שנכנס למערכת יש כובד
מחוספס כזה.

ייסורים
אני רואה בהן את עצמי
עם זיפים והרבה זמן פנוי
והן לוחשות לי יהיה בסדר
בלחלוחית שאומרת ההיפך

אתמול, במקלחת.
חשבתי עלייך.

אנשים מביטים בעיניים
משום שכבר לא ממש זוכרים מה יש שם

הרהור
כשהייתי קטן
רציתי להתחתן עם מלכה
כזו של פורים
עם כתר מנייר אלומיניום
ושרביט
ומלמלה

גיהנום
חרם
לא יבוא בקרבכם
ואם יבוא
הוציאו
כי חרם

כמיהה
אבנייך קרות על לחי לוהטת
ריחן עור
מגען אור
ירושלים

ממש כמו בכדורגל

כמו שהדשא נרמס

אך עדיין ירוק

ומלא טללים

יחסים
אם היו נותנים לי משאלה אחת לרפואה
הייתי מבקש לעצמי כנפיים.
כאלו גדולות, מכובדות, לבנות
שמתרוממות לשמיים.

אינטרוספקטיבי
פעם שמענו יחד את ג'נסיס
מוכרים את אנגליה בפרוטה

זה היה לפני ההתנפצות הגדולה
והנסיעות באפלה

כמיהה
כיתה.
עול יום אומנותי
וברי-סמכא בכפיפה אחת,
שוחים בין גלי מלים
שחים בגללי ידע נצבר.

יחסים
אתה כמו לחם בשבילי
היא אומרת לי
חם, וטרי, וכל-כך חיוני.

יש כלב נובח מחוץ לחלון
אל הירח.
העולם גוסס לו למול עיניו והוא אפילו
לא מבין איך.

בדידות
מאז שאת לא איתי
אני לא ישן טוב בלילות.

אב-סבי זעק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" לפני
שהקוזקים ערפו את ראשו לבליל אדום.

יחסים
חוט משורג מחוספס מקשר ביני לבינך.
אני מושך בו לקרבך אליי וידיי נפצעות מן- הסיבים החדים.

אני מחובר לכל העולם
מתאהב דרך קצות אצבעותיי

ארוטי
אני בא אלייך מתחת לשולחן
כאן, במשרד, אני כה חרמן

גורל
נמלים יבנו קן מן העלים המתים.
יחיו בו את כל חייהם הקצרים.

הרהור
את כמו סברס
ואני לא מתכוון לקישקשתא
כי עם כל הכבוד לילדות שפגה
בובה עם מחטים בקול שבור לא גירתה את הבלוטות מעולם

בדמיוני
פשוקה את לפניי.
מחייכת
בטוחה בעצמך.

כאב
לעתים הלבד בועט בקרביים,
במיוחד בלב המולת הכרך.
לעתים השמחה מגלה פניה,
בלב שממון נידח.

הרהור
קוהורט -
כולנו נולדנו באותה השנה.

ארוטי
שפתייך אוחזות בי
שם
יונקות
ממני את
כל מה שיש בי.

הומור
היום אני עם עדשות
אין לי מסגרת לפנים

אני אוהב את שמיכת הפוך שלי.
כשאת לא איתי היא באה במקומך.

האדמה מלאה פסי שבירה
כמו צריבות או קמטים של זיקנה באושה

האדמה מלאה פסי שבירה
כמו צריבות או קמטים של זיקנה באושה

אכזבה
נתתם לי ליפול
כשעצמתי עיניי לרגע והקרקע
נשמטה מתחת לרגליי

יצירה של חיים
יצירה של צבעים
יצירה של מלים
יצירה של קברים.

בדידות
גבר יוצא מהבית
ופונה אל כיוון הרוח.
גבר יוצא מהבית
ופוגש אישה.

הוא אמר לה שהיא "קלת דעת".
שהיא "לא מספיק רצינית בשבילו".
אפילו שהיא יותר מדיי "קלה להשגה".
שלא היה צריך להתאמץ כדי לגרום לה

לא עוד דמעות.
מהיום רק לחייך.

יחסים
בדקות לבנות של מפץ בעיניים
היא לוטפת ידו בלי מלים

יחסים
נשיקה באפלה
חלק מהיכולת מתפוגג
ומתעצמם הריגוש.

דינמיקה קבוצתית, כך הם קוראים לזה.
אלה שבינינו.
ואנחנו שניים בקבוצה,
ולא ממש זזים.

אם היא הייתה פה, לידי
הייתי נוגע בה בקצה האצבע


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
דליה מזור.
מגיל אפס אני מסתכל עליה בעין בלתי מזויינת
והיא עושה לי משהו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כשיורד גשם היא לא מוכנה להכנס למלונה.


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




כל המלמולים
האלה לא נותנים
לי לישון. תשתקו
מדי פעם.



אלוהים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 761. בבמה מאז 9/10/00 3:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחיים וינטראוב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה