|
ארול
 
מי? מה?
אה....
בתוך כל הבדידות הזאת יש עצב
עצב רוטט
בתוך כל המחשבה הזאת
בתוך כל העולם הזה בתוך תוכו
אלוהים
|
אדם לא מבין מצוקה מהיא
עד שלא הוא נופל לתוכה
אין קל מלשבת במדרגת השופט
|
כי לא הכסף עושה את האדם
כי לא כסף יחליף לו ת`אגם
הו בייבי בלוז אני טיפש שמח
חיוך סתמי על פרצופי מורח
באגם
יושב נרדם
באושר...
|
כי כשהלכתי במדבר
צמאה נפשי
|
עקום לו הסיר
העקום של עצמו הוא אסיר
|
לשוט בענן עשוי צמר גפן מתוק להפליג למעלה למרחקים
לאכול שוקולדה ולשתות רק גזוז
חלומות ורודים של ילד פעוט
|
המכסה תמיד זה שמנסה
להשתנות ,לכסות
|
פעם הייתי עלה נידף ברוח,
היום אני עושה את הרוח.
|
זה רק קיר לעזאזל עשוי מאבנים לפעמים ניראה עשוי קרטון
קיר גדול ענק יכול היה להיות אפילו מבטון
אבל הם דוחפים בו ת`פתקים כמו בגדים לתוך ארון
|
כולם רוצים להתחתן
עם החיים להתמתן
לקנות את הבית בפרברים
|
היא סיפרה לי
ורציתי, רציתי להיות שם
להגיד, לומר,
לצעוק, לצרוח
במלא גרון מתוך ריאות
אל תהיי תמה!
|
אנשי השקלים אנשים לחוצים אנשי השטרות אנשים עצובים
יש יותר אנשי שקלים בתחילת שבוע ובסוף שבוע מתרבים אנשי השטרות
|
אני מעלייך שוקע לתוך עינייך- שוקע, דומע, בולע אותך במבטי.
מעלייך ומעתיר נשיקות רכות לשפתייך הבשרניות...
|
יש לי מסכה נוצצת וגדולה,
מסכה כזאת שאיש לא יכול לראות
דרכה
אני מביט על אנשים.
|
זה היה בלילה אחד, כוכבים השביחו עם הזמן.
זה היה בזמן אחד, בעתיד העבר שחוזר על עצמו.
|
נפקניות עיר הספר
רוצות להעביר לכולם מסר
שבשביל זה הכיסא
ירום הודו בשביל זה האזרח
מוכנות להציע את שלל המזרח
לאמור אם אין אפילו פת לחם קטן
תאכלו נא דיוידי תוצרת יפן
|
עת נשוב לביקתת עץ, עת נשוב לביתנו אבלים, וראש בין ידינו
ויהלומים עכורים בעינינו, לאחר הביקור הנורא של אלו שאבן ביתם,
נחשוב על כל אלו שפלדה בראשם וליבם יציקה.
|
איך אני מרגיש עכשיו? קוצים קוצים. לא יכול לשבת על התחת
ללמוד, קוצים קוצים. לא יכול לדבר יותר עם אנשים, כיוון שבאמצע
שיחה - קוצים קוצים.
|
פעם קראו לי איש החלומות,
הפסקתי לחלום.
|
לא כל סוף הוא התחלה חדשה
לפעמים בסוף יש רק סוף
לא כל התחלה יש לה סוף
|
ציורים אלו נכתבו בהשפעת הצבא. כשתראו אותם תבינו לבד!
|
|
|
כשאתה גדול אין
חופש גדול..
אחד שמגלה את
עובדות החיים.. |
|
