|
אל תוך נבכי הלילה אני פוסע על קצות אצבעותיי כמו גנב
מחכה שהוא יצווה עליי השקט, הכל רדום ,אפילו החלום ישן.
המסע הזה לא יתחיל בפסיעות רגל קטנות, אלא בראש גדול.
|
מי שאוזניו חדות יוכל לשמוע את בעיטותיו של הוולד.
בן אלמוות שוכן בתוך רחמו של הגאון.
ממזר בעל תריסר אבות, זרעו נרקח בקפדנות.
|
|
|
שקוף שזה
שממית.
שממית ושמיל
מסתכלים על הרך
הנולד ותוהים על
מידת שקיפותו. |
|
