|
 התמונה צולמה במהלך המשחק האחרון של הפועל "מגדל" ירושלים. |
יוצר מוערך.
חיים, הלום שינה, פתח את דלת ביתו, לקח את העיתון, והתיישב ליד
שולחן האוכל במטבח. מאז שנגזר על חיים מעצר בית, הוא העביר את
רוב זמנו על יד שולחן זה.
|
נחתתי בשדה התעופה בניו דלהי. מעולם לא הייתי בהודו לפני כן,
והאמת - קצת חששתי.
|
לא מזמן ישבנו אני ועמיתיי באחו. התפעלנו מכמה החיים באחו
נחמדים ויפים. אחרי כמה דקות הבנו כי למעשה איננו יודעים כלל
מה זה אחו.
|
מלך צ'בישב פירט לפניו את הצרה האיומה, והציע לחיים חופן
מטבעות זהב. חיים הסביר למלך כי אינו מסוגל להענות להצעה,
כיוון שהוא עבר את הגיל. המלך התעקש.
|
מעניין איך באתי לעולם, תהה ההוריקן לעצמו. השמיים אמרו לי שזה
קשור לכוח קוריוליס, או קורנליוס או משהו. אני כולי לא רוצה
לעשות נזק, אבל כזה אני. זה הטבע שלי. אין כאן שאלה של טוב או
רע.
|
חיים היה פגוע. סך הכל, לתקוע סכין זה דבר פשוט. כמה קל לגרום
לך להאמין במישהו, במיוחד אם אתה חיים. חיים היה אדם שנטה לתת
אמון.
|
"חיים, יקירי, העבר לי את הטבק", אמר שרלוק הולמס, בעוד הוא
מעיין ביצירותיי שפורסמו בבמה. "כביר! אפילו מוח חריף כשלי לא
מצליח לפענח איך מישהו פרסם קשקושים כאלה!"
|
חיים היה חייב לרוץ. הוא ידע שהם מאחוריו, אך הוא לא ידע עד
כמה הם מאחוריו, ולמעשה גם לא ידע למה הם אחריו. הוא חשב על זה
שאם הם קבוצה גדולה, קיים סיכוי טוב יותר שאחד מהם רץ יותר מהר
ממנו. חיים תהה לעצמו, תוך כדי ריצה קלת רגליים במעלה הסלעים
|
חיים ישב בקרון הרכבת, כאשר חיוך אווילי על פניו. הוא נזכר
בלילה שעבר עליו.
|
הוא התעורר, אין ספק שאין לו מושג היכן הוא נמצא. הוא רואה
שהוא שוכב, במיטב בגדיו, שלמעשה מפה הם נראים די מרופטים, בעמק
ירוק ורחב. נחל הזורם בעצלתיים מגדיר את שני צידיו. פרחים (או
עשבים שוטים? הוא וודאי לא יכול להבדיל) ועצים פזורים סביבו,
|
רבים שמעו על תורת הקוונטים בהקשרים שונים ומשונים. אבל, למרבה
הפלא, רוב האנשים אינם מסוגלים להבין שתורה זו, וגם תורת
השדות, משפיעות באופן מיידי עלינו ועל הצורה שעלינו לחיות את
חיינו.
|
|
|
אתה האור שבחיי
גחלילית חולפת
בשיר הלל לישבנה
הענוג |
|
