|
שש בבוקר, אני עד לאחת הזריחות המדהימות ביותר שהטבע יכול
לייצר.
במרחק של כמה מאות מטרים ממני ובעודף דציבלים מופרז, המסיבה
עדיין מתנהלת.
|
אך בסוף נאטמו הסדקים בחומת ברלין שלי
|
עכשיו נשאר לבד ביום יפה,
בלי נשיקות קטנות בפה
|
כמה פעמים דיברתי לעצמי,
קיוויתי למלא חלל בנשמתי
|
לשיר עם הירח, לקבל קצת מכוחו,
לתת לאהובים סביבי קצת אור בשביל לדלוק
|
סוף סוף אתה חושב קרוב,
קצת מתגעגע וחוזר הביתה
|
גשם מתוק שוטף כעס מלוח,
משחרר כיווצים ממצב מתוח,
מתנדנד חופשי עם כיוון הרוח,
זה אולי ישנה את מצב הרוח
|
מכונית לבנה תקועה ברמזור ירוק,
מאחורה צופרים אנשים מתחילים לצעוק,
עוד לא הספיק להתניע, יורים בו שלושה כדורים,
תפס את העסק, נוהג על כסא גלגלים
|
כי כאן שותים ומזמרים על אהבה ועינויים...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|
