|
היי חגי נולד בשכונת רמת השקמה, סלמה בפי המקומיים,
בשנת 86 של האלף הקודם, והתחנך בטובים שבבתיה"ס
(נטעים... בליך השולת!!1). מאז שנולד רצה לכתוב,
וכשהשתלט על מיומנות זו החל לרצת לכתוב דברים
מועילים יותר מ"אבא"או "אמא", והחל לקנא באנשים
הכותבים למגירתם. לכן בגיל 15, לאחר שנים של דחיות
החל לכתוב ולפרסם את הגיגיו המטופשים באתר מעל לרמתו
הפוטנציאלית בתקווה שימצא "אנשים ללא חיים שיהיו
מוכנים לתרום מזמנם ולקרוא ואולי, אני מעז, יפנימו
משהו..."
הוא טוען כי הוא אוהב ביקורת, ומתאכזב בכל פעם שאדם
קורא יצירה שלו ולא מגיב.
הוא בעל אזרחות כפולה (ישראל וארה"ב) ושולט בעברית
ובאנגלית. האחת שפת אם, והשנייה שפת אמא.
אין לו עוד מה להגיד אבל הוא עדיין כותב, בלי סיבה
מוגדרת. וזאת תמצית היצירות שלו בעצם
היא אמרה לי כן,
אך הגורל התערב,
הגורל לא רצה,
שנהיה ביחד.
|
אם אלוהים רצה,
שנהיה לבד,
מדוע אם כן
הוא נטע בתוככנו את הרצון להיות ביחד?
|
יושב לי על התחת,
לא יודע מה לעשות,
השעה כבר שמונה,
זמן לחדשות.
|
תמיד, רציתי לכתוב.
רציתי לכתוב שירים,
ולש/ים אותם במגירה.
|
איש, מהיותו אנושי,
אינו מושלם,
אך, הינו שואף לשלמות....
...וזה ההבדל,
שהופך אל לאלוהי,
ואיש לאנושי.
|
כולם, חושבים על העבר או על העתיד. אבל אם חושבים על זה, אם
מתפלספים על זה, זה בזבוז קוליסיאלי של זמן!
|
כולם אומרים שהם יזכרו את ה"ראשונים" שלהם עד למותם. אני מדבר
על הפגישה הראשונה, הנשיקה הראשונה, הזיון הראשון, האהבה
הראשונה או מה שזה לא יהיה.
|
|
|
פ פי פיק פיקא
פיקאצ' פיקאצ'ו
מכת ברק!
(מובא לכם
מתלמידי ישיבת
הפוקימון, הרב
צ'רמנדרברג
זצ"ל) |
|
