|
מרגש קר וחד פלח את ליבי
זה היה צחוק פעמוניות
פי נפער בתדהמה
שוב נשמע הצחוק ואז דממה
|
הפצע אינו מגליד
הוא נפתח ומחליד
הוא מזדקן וגדל
וכל איש על קיומו שואל
|
אתם חושבים שאני מטע שמצמיח יבול בכל עת
אתם חושבים שהמפל המכוסה בערפיח שלכם מסתיר את האמת
|
כלואה בסורגים של המציאות
אני נמלטת..
ועכשיו שנעלמתי אני מאמינה שהכל תם ועבר...
|
צרור קללות תקפו את נפשי
מטושטשת בפס
מלאה בתוגה
מלוטשת כשן חדה של חיה
מתז מים, חלודת אנוש
קרעתי לגזרים את רצוני ה"קדוש"
|
|
|
טוב.
נגיד אתם רוצים
להגיע
לאינשהוא.
אז תלכו חצי
מהדרך. עכשיו
תלכו חצי של
החצי. עכשיו
תלכו חצי של
החצי של החצי.
עכשיו תלכו חצי
של החצי של החצי
של החצי.
וזה ממשיך עד
אינסוף!!!
אי אפשר להגיע
לשום מקום
ככה!!!
כיבשי מפסיקה
לקחת שיעורי
פילוסופיה. |
|
