|
מרגש קר וחד פלח את ליבי
זה היה צחוק פעמוניות
פי נפער בתדהמה
שוב נשמע הצחוק ואז דממה
|
הפצע אינו מגליד
הוא נפתח ומחליד
הוא מזדקן וגדל
וכל איש על קיומו שואל
|
אתם חושבים שאני מטע שמצמיח יבול בכל עת
אתם חושבים שהמפל המכוסה בערפיח שלכם מסתיר את האמת
|
כלואה בסורגים של המציאות
אני נמלטת..
ועכשיו שנעלמתי אני מאמינה שהכל תם ועבר...
|
צרור קללות תקפו את נפשי
מטושטשת בפס
מלאה בתוגה
מלוטשת כשן חדה של חיה
מתז מים, חלודת אנוש
קרעתי לגזרים את רצוני ה"קדוש"
|
|
|
המשחק של
אנדר!
פרובוקטור. |
|
