|
 
זו הייתה הפעם הראשונה שלה. היא הייתה נורא נבוכה, לא יודעת מה
עושים עכשיו. אנשים עושים את זה בד"כ בגיל יותר מוקדם מהגיל
שלה. היא הייתה כבר בת 17. גיל נורא מאוחר להתחיל.
היא שכבה, וחיכתה שהוא יבוא.
|
הפרק השני, ובו יסופר על הפעם האחרונה בה היא נראתה
|
אביה הוא זה שמצא אותה, מונחת בדיוק בפוזה בה היא נמצאת עכשיו.
הדובי שהחזיק בידיו היה עדיין מוטל על הרצפה. הוא צעק,
וכשהתאפס על עצמו, אם אפשר לקרוא לזה כך, התקשר מיד למשטרה.
תוך כחמש דקות, השוטרים כבר היו בכל הבית.
|
הוא חזר לביתו, מוריד את הכפפות, שוטף את המטלית איתה ניקה את
זירת הפשע אחריו, לא מודע בכלל לעובדה שהשאיר אחריו עקבות
למרות מאמציו. הוא הכיר אותה, אבל היא לא הכירה אותו. היא ראתה
אותו פעמיים בחייה, אבל בשתיהן היא לא ייחסה לו חשיבות. היום
הוא נקם את נקמתו, א
|
"בבוקר שלאחר רצח בתו, נמצא ירון קרן, ע"י חדרנית מבוהלת, תלוי
בחדר בבית מלון. לפי החשד כרגע, מדובר בהתאבדות". כך דווח בכל
העיתונים ובכל תחנות הרדיו והטלוויזיה, בצהרי יום שלישי, היום
אחרי הרצח והאונס של יעל קרן, והיום בו נמצא אביה תלוי בחדר
בבית מלון.
|
הוא לחש לה כמה מילים, על כמה משמעותית הייתה בשבילו, על כמה
היא שינתה את חייו. ואח"כ, אח"כ הוא התנצל. ובכה.
|
הגוזל הכתום, קראו לו, בגלל הטבעת. בכל זירת רצח שבה הוא פעל,
נמצאה תמיד תמיד כסופה, שעליה חרוט ציור של גוזל, תמיד בצבע
חלודה.
|
|
|
כשחיפשתי חברת
בילוש לרגל אחרי
אשתי הבוגדת
אמרו לי
בטלפון:
"טשרניחובסקי שש
שעה חמש תבוא
לבד" |
|
