|
אהבתי התפזרה מופקרת, מפיצה זרעי
כמיהתה על אדמות טרשים, לא מותירה.
בצל המלחמה הפכה שבויה
מכה בגוף על מנת להרוג או לפחות לפצוע,
|
אצבעותיו לוחצות את ידי
כמו לוחשות פרידה.
|
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
