|
ואתה, שהרבה אהבה בליבך ואך מעט ממנה
תניח על אותו המרחב בו יפגשו אוהבים.
כלום יודע אתה לאהוב?
|
המולת ילדים,
ציוץ ציפורים,
נהמות האוטובוסים
וכסא ברזל אחד, צמוד לכיכר דשא.
|
כשסערה אותך נוגפת,
אתה נופל שם על בירכך ומפציר בה שתצליף.
|
בלילו השחור,הצלול,
נשמע אך קולו של הגוף
מתווה נשימה
|
האהבה היא לי קיום בלא תכלית והיא
ראשית שלי כמו-גם באחרית.
אין דרך זולתה, משלוח הורדים הוא לי
חיים.
|
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
