|
ואתה, שהרבה אהבה בליבך ואך מעט ממנה
תניח על אותו המרחב בו יפגשו אוהבים.
כלום יודע אתה לאהוב?
|
המולת ילדים,
ציוץ ציפורים,
נהמות האוטובוסים
וכסא ברזל אחד, צמוד לכיכר דשא.
|
כשסערה אותך נוגפת,
אתה נופל שם על בירכך ומפציר בה שתצליף.
|
בלילו השחור,הצלול,
נשמע אך קולו של הגוף
מתווה נשימה
|
האהבה היא לי קיום בלא תכלית והיא
ראשית שלי כמו-גם באחרית.
אין דרך זולתה, משלוח הורדים הוא לי
חיים.
|
|
|
"למה אתה לא
יכול להיות יותר
כמו אחיך
בוריס?
שקט, נחמד,
מנומס.
ואם שוב פעם
תגיד אלוהים מת
אני אתן לך כזה
פליק שתתחיל
לבכות"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
