|
סמית, סמית, מה יהיה איתך סמית???
היא יושבת שעות מול האינטרנט, מבלה בחנויות ספרים ורושמת
ורושמת בפנקס כל שיטה לנסות להשאיר אותו אצלה. כשהיא מוצאת
לחש, נוסחת כישוף או רעיון לקמע היא רושמת גם אותם בפנקס
|
Cause it's the story of my life oooooh ya
See babe you'd better run now
|
בבוקר
אני לא יכולה לקום מהמיטה
|
שרתי איתך את השירים הכי כואבים שלך ולא נבהלתי כשנאנקת בכאב
וגנחת את כל הסבל שלך החוצה וחייכתי כששרת שאם תמותי היום תהיי
הרוח השמחה, והפכתי צד שוב ושוב כדי לשמוע את השיר על הדמעה
בכף היד.
|
אני מתאבלת ולא יודעת על מה. בראש רצות לי המחשבות השטניות,
הלוואי שאתה סובל, הלוואי שאתה בוכה, הלוואי שתמות. אני לא
בוכה - אני גיבורה, גיבורה חכמה שכזאת
|
ולפעמים אני לא אבין למה היא מספרת לי על מבצע של מוצר שני
חינם ואני ארגיש צעירה מדי או מבוגרת מדי.
|
ושוב בוקר, ושוב הדרך לאיכילוב גשומה לי ופתאום אני מתרגלת
לעבור בסטארבאקס ולפנק לי את ההליכה ולדמיין שאני בכלל
באירופה, מגיעה לעבודה לפני כולם ושותה קפה בשקט של המשרדים
הריקים.
|
אם היו קוראים לה למשל ברכה או גילה, אז אין בעיה אפילו אם
החברים הממש קרובים קוראים לברכה - ברכה'לה או לגילה -
גילינ'קה.
|
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
