הגר היא פריקיטשית לתפארת מדינת ישראל.
נולדה בראשית 85' הלא-מספיק רחוקות ב"גן עדן של
ילדות".
היא סוגדת לתמימות של הנסיך הקטן ולא רוצה בחיים
להיות ה"שושנה" שלו, רק הנסיכה השלו.
היא אוהבת אנשים, ואנשים אוהבים לאהוב אותה או
לסירוגין בזמן האחרון אוהבים לשנוא אותה..
ורוד הוא הצבע שלה, ארץ ישראל היפה היא מקומה.
היא מאמינה שמה שאנו רואים כאן בעולם אינו הכל ויש
המון יופי ותקווה נחבאים, אמונת ליבה האמיתית שייכת
לפיות והעולם הקסום הזה...
אם תראו אחת שאין לה טאקט בגרוש, היא מעופפת בעולם
משלה, היפריות בכמויות מסחריות, תמימה, צבעונית,
מתוכשטת ועם בקבוק מים - תדעו שזאת היא!
יש לה דימיון מפותח, אז תפסיקו בבקשה לשאול אותה אם
"זה אמיתי", כי היא פשוט לא תענה לכם.

הגר חייבת להוסיף דבר אחרון לקינוח: תרקדו כאילו אף
אחד לא רואה, תאהבו כאילו אין מחר ותשמרו על הייחוד
שלכם - כי זה רק שלכם.

קריאה מהנה ותגובתית!
בשאיפה שרק האהבה תנצח, הגר.

בזה הרגע ממש, הגר היא ש"שינית בניצנה.. (טוב או לא
טוב, זה אתם תגידו..)

האודישן התבגרות "אתם לא רוצים שאני אציג את עצמי קודם?" נבהלתי לרגע מהחוצפה שהיתה לי. ענה לי קול נשי של אישה שטוחנת סיגריות ארוכות בטעם מנטה "אין לך למה למהר. אנחנו נשאל, את תעני". טוב. כרצונך. אני פה בשבילכם.

אך היא לא עצב "הרזון משתלט לך על החיים" אמרו כולם אך היא לא האמינה שזה נכון...

פנייה לאוהב אהבה אבל לא רחוק היום שבו תצטרך להתעורר, לראות שהחיים אינם באים על מגש של כסף, צריך לקחת החלטות, ספק גורליות. כי אלה הם החיים...

העולם בורוד סופני אני בטוחה שקשה לך. קשה לך לחשוב על המוניטין שיהיה לך אחרי השבעה, ולא תוכלי להמציא לך בת מושלמת, 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אקרובטיקה, 5 יח"ל זיוני שכל... בכלל לא היה לך איכפת מה אני לומדת! אם אני בכלל לומדת.