|
יום אחד, כשחזרה לדירה אחרי בוקר של טיול, היא הסתכלה במראה,
בלי לפחד, לא בחטף, אלא במשך כמה דקות שלמות, הסתכלה על השיער
הג'ינג'י המלא שלה, על העיניים הירוקות השובבות, על העור הלבן
מסיד, על הבגדים הפרחוניים שלגופה: החצאית, הגופיה והכפכפים,
התכלה על הכל
וח
|
אחרי שכתבתי את הסיפור הכי טוב שלי היא אמרה שהיא עוזבת אותי.
"אתה כבר לא אותו יוצר אדיר שהיית".
"אבל זכיתי בפרס!" אמרתי לה. היא הלכה.
|
המשפטים נזרקים על גבי הדף.
אם רק מישהו היה יודע על חשבון מה זה בא לי,
אולי רק אז הזלזול היה קטן.
|
אף פעם לא הכרתי מישהי כמוך,
מיכאלה - העומדת על הבמה,
ושרה את חייה.
כואבת בלי סיבה,
|
לישון בשקט בלי לזוז
זה יכול להיות קשה!
וכשאין חלומות
כנראה שזה לא זה.
|
דלת האוטובוס נפתחה מולי
והתיישבתי בפינה.
תדע שאני לא חוזרת,
יצאתי למסע.
|
ספר לכולם מה קורה לך כשהאיפור מתחיל לנזול.
|
פעיית כבשה,
ורצח ראשון.
מעגל מסתובב.
|
צחוק ילדים,
אמריקאים מוזרים,
כתיבה רציפה,
יכולת חדשנית
|
אל תדאג,
השמיים בוכים איתך.
גם כשיסתובב העולם
|
את תהפכי להיות ציפור על האדמה
במקום בשמיים.
|
ומה אם אפתח דף חדש?
סביר להניח
רק טוב יצא מזה.
|
מריחות, מריחות,
התאהבות לפחות.
כתיבה רזה, אנורקסית כמעט.
רגשות בדידות קשות.
|
את חייל הבדיל שלי
אדוני המלחמות כבר לא רצו,
הוא הטעות הכי גדולה שלהם.
|
שלווה וחוסר רוגע,
מי שאני ומי שהייתי רוצה להיות.
|
התחלתי לשמוע שוב קובי,
נשמע שמח מתמיד.
גרוב, Fאנק ודיסקו עושים לי יופי.
צריך לדעת להקשיב.
|
"הרחובות מלאים בציפורים מתות",
ואנחנו הרגנו אותן.
הרחובות מלאים בנשים רגילות,
הן התרגלו בעצמן.
|
הפעם זו לא סתם הצהרה.
אני אפסיק עם הלחץ,
אעבור דירה, אמצא עבודה חדשה.
|
אבל בשניה שנדלק האור,
היד שוב מגמגמת
המילים לא יוצאות
|
אני כותבת עקום את חיי,
מנסה תמיד לנחש מה מסתתר בתוך עיני
או בתוך עיניך.
|
בירה, סיגריה ואדית פיאף
יביאו מוזה גם להוא
שמעולם לא כתב.
|
טמאו בי שגעונות ורגשות ודחפים
|
עוד יומיים מפקידים
את כל הציוד האישי שיש להם,
אז את הרגש נהרוג מיד.
|
לעבוד משמונה עד חמש,
לחיות מהכנסה קבועה,
להגיע לאספות הורים,
להסיע את הילדים,
לאכול בריא
|
ועד היום אני כותבת
את מה שהראש חושב,
שהבטן מרגישה
ואני רואה
|
לכבוד:
ראש מנהל גיוס, אל"מ אמיר רוגובסקי
משרד הביטחון
ד"צ 01191, הקריה ת"א.
|
היה שם נורא קר, למרות שלא היה שלג בכלל (וזה היה אמצע מרץ)
אולי בגלל שזה מין מקום כזה שתמיד יהיה בו קר.
|
אבל חוץ מזה עולם נוהג כהרגלו.
רק אני לא מפסיקה להשתנות.
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
מה לא מוכנה?
תגידי לי, עשו
אותך
במיקרוגל?!
פינקי ודילמות
התבגרות |
|
