[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי הגר גבאי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יום אחד, כשחזרה לדירה אחרי בוקר של טיול, היא הסתכלה במראה,
בלי לפחד, לא בחטף, אלא במשך כמה דקות שלמות, הסתכלה על השיער
הג'ינג'י המלא שלה, על העיניים הירוקות השובבות, על העור הלבן
מסיד, על הבגדים הפרחוניים שלגופה: החצאית, הגופיה והכפכפים,
התכלה על הכל
וח

אחרי שכתבתי את הסיפור הכי טוב שלי היא אמרה שהיא עוזבת אותי.

"אתה כבר לא אותו יוצר אדיר שהיית".
"אבל זכיתי בפרס!" אמרתי לה. היא הלכה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
המשפטים נזרקים על גבי הדף.
אם רק מישהו היה יודע על חשבון מה זה בא לי,
אולי רק אז הזלזול היה קטן.

אף פעם לא הכרתי מישהי כמוך,
מיכאלה - העומדת על הבמה,
ושרה את חייה.
כואבת בלי סיבה,

הגות
לישון בשקט בלי לזוז
זה יכול להיות קשה!
וכשאין חלומות
כנראה שזה לא זה.

דלת האוטובוס נפתחה מולי
והתיישבתי בפינה.
תדע שאני לא חוזרת,
יצאתי למסע.

ספר לכולם מה קורה לך כשהאיפור מתחיל לנזול.

פעיית כבשה,
ורצח ראשון.
מעגל מסתובב.

צחוק ילדים,
אמריקאים מוזרים,
כתיבה רציפה,
יכולת חדשנית

אל תדאג,
השמיים בוכים איתך.
גם כשיסתובב העולם

את תהפכי להיות ציפור על האדמה
במקום בשמיים.

ומה אם אפתח דף חדש?
סביר להניח
רק טוב יצא מזה.

מריחות, מריחות,
התאהבות לפחות.
כתיבה רזה, אנורקסית כמעט.
רגשות בדידות קשות.

קצרצר
אז אני רוצה, נו אז מה?!

את חייל הבדיל שלי
אדוני המלחמות כבר לא רצו,
הוא הטעות הכי גדולה שלהם.

שלווה וחוסר רוגע,
מי שאני ומי שהייתי רוצה להיות.

התחלתי לשמוע שוב קובי,
נשמע שמח מתמיד.
גרוב, Fאנק ודיסקו עושים לי יופי.
צריך לדעת להקשיב.

"הרחובות מלאים בציפורים מתות",
ואנחנו הרגנו אותן.
הרחובות מלאים בנשים רגילות,
הן התרגלו בעצמן.

הפעם זו לא סתם הצהרה.
אני אפסיק עם הלחץ,
אעבור דירה, אמצא עבודה חדשה.

ארספואטיקה
אבל בשניה שנדלק האור,
היד שוב מגמגמת
המילים לא יוצאות

אני מכורה לבדידות

אני כותבת עקום את חיי,
מנסה תמיד לנחש מה מסתתר בתוך עיני
או בתוך עיניך.

אני פשוט ממשיכה עם החיים

ארספואטיקה
בירה, סיגריה ואדית פיאף
יביאו מוזה גם להוא
שמעולם לא כתב.

טמאו בי שגעונות ורגשות ודחפים

עוד יומיים מפקידים
את כל הציוד האישי שיש להם,
אז את הרגש נהרוג מיד.

לעבוד משמונה עד חמש,
לחיות מהכנסה קבועה,
להגיע לאספות הורים,
להסיע את הילדים,
לאכול בריא

שיר ילדים
ועד היום אני כותבת
את מה שהראש חושב,
שהבטן מרגישה
ואני רואה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לכבוד:
ראש מנהל גיוס, אל"מ אמיר רוגובסקי
משרד הביטחון
ד"צ 01191, הקריה ת"א.

יומן
היה שם נורא קר, למרות שלא היה שלג בכלל (וזה היה אמצע מרץ)
אולי בגלל שזה מין מקום כזה שתמיד יהיה בו קר.

אבל חוץ מזה עולם נוהג כהרגלו.
רק אני לא מפסיקה להשתנות.

חוץ מזה עולם נוהג כהרגלו


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
על נייר
אל היצירה




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
אני לא מבין למה
קוראים למאדים -
מאדים.
הוא כבר אדום
והוא לא יהיה
יותר אדום ממה
שהוא עכשיו.



השניצל תוהה על
נפלאות היקום.


תרומה לבמה





יוצר מס' 56574. בבמה מאז 21/9/05 5:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להגר גבאי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה