|
ונניח שפתאום היא קמה ומחליטה לעזוב. ככה פתאום.
|
והוא ממשיך וחודר עמוק יותר לתוך מחשבותיה, מקלף שכבה אחר
שכבה. לאט, בזהירות, ששום מחשבה לא תעבור על פניו. שלא יפספס
אף סוד, אף מילה.
|
והוא כל כך אהב אותה. אהב אותה עד כדי כך שזה כאב לו. לא כל
הזמן, אבל ככה, לפעמים, כשחשב עליה חזק, זה התחיל לכאוב לו ככה
בחזה, ליד הלב. אבל היא? היא בשלה.
|
כמה מצחיק שאנה בכלל לא אהבה לחם.
|
"מחר", הוא אמר, "ניסע לבקר את השמחה שלך, זאת שקברנו מזמן,
בדרום."
|
אל תחכה לי כי אני לא אשוב יותר.
אל תקרא לי כי לעולם לא אענה.
|
ולכל קופסא מדביקה תווית משלה. מדביקה ומכניסה לארון.
שלוש במדף.
בדיוק.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אוננות
איזו מילה
סוביקטיבית |
|
