|
הנה, שוב קמתי ועזבתיך
ושוב אשב ואבכה
ושוב אתגעגע
ושוב אקרא בשמך מבין דמעותיי
ושוב אסתכל בתמונתך
ואלטף באצבעי פנייך וגופך.
|
|
|
אנשים, אתם
מגניבים לאללה.
כל אחד פה
מתבוסס במגניבות
שלו ויותר מגניב
מהשני.
זה מעייף להיות
מגניב. מעייף
לאללה.
(נוי-נוי בועטת
במוסכמות הסלוגן
והולכת לישון.) |
|
