|
 "מוטב לרקוד חצי דקה, מוטב מאשר לאבד אותה..." |
עם הלב הפצוע בסכיני המחשבה לי עדיין לא הכל ידוע על
דרכי האהבה.... רפא אותי כי עדיין ילדה אני, שגבותיי
לא יצמדו אחת לשניה מאותה תחושה של אכזבה שים סוף
לתהומות היאוש, ותן אור במנהרות החשוכות...
חג כותבת כבר כמה שנים, והחליטה לשתף אתכם בכתיבתה
וברגשותיה הטהורים...
אני מתבוננת בשמיים, רואה את התזוזה של העננים, חושבת לעצמי
מהי בעצם משמעות החיים!
אנחנו חיים בעולם רק פעם אחת! אין דרך חזרה, כל יום שעובר,
נשרף, נותר רק זיכרון... או מר או מתוק!
|
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
