|
יש בועות מתחת לפני השטח
שצצות למעלה ודורכים עליהן מבלי לראות
יש בועות ששומרים קרוב ללב
|
הוא מסוג האנשים
שפוגשים רק פעם בחיים
יחלפו להם 20 שנים
אך אותם לא שוכחים
|
הוא חי את חייו
בתמימות של נערים
|
חובקת בזרועותיי את רגליי
צופה אל גינת הארורים
פורח בין סלעי עפר
עיניים חסרות הבעה שיודעות כל כך הרבה
|
לא ידעתי למה לצפות
שמתי בידי הלב את המושכות
שייבצע את פעולת המצפן
וכשייעצר יראה לי כיוון
|
מבקר זמני בעולם שאינו נגמר
מודע לפגיעותו בחייו ובלכתו
רודף את שמו מספק את רצונותיו
|
משרת המעבר
נסיך הגאות על פני תהום
|
תמיד כשהלכתי באותו חלק רחוב
פשטה בגופי תחושה נעימה בשביל
אותם המעשים ובשביל חיוכך השקט
ואותו חיבוק בובת חרסינה שנהגת לתת
|
האם תעצור בעדי?
אינך יודע חצי דבר
גם כאשר כל המוכר
בך כל כך זר
|
כשהעננים זזים
ושעון אור היום זז מעט קדימה
כבר לא תקבל את
אשר ידעת כי בו חפץ אתה
|
כמה מילים לאישה על גלגלים
|
כל אחד מביא איתו מטען אחר.
כבר ראיתי את כל אלה שהיו ואחיה זמן רב כי תמיד יופיעו חדשים.
עכשיו תורך.
|
לפעמים אני עוצמת את עיני ומנסה לדמיין אותם בעיני רוחי.
|
|
|
"הנה מר פלפל,
רק הוא לא ידע,
לא..."
ובכן, בעידן
התמימות הנחתי
שהמשך כוונת
המשפט הוא "רק
הוא לא ידע שיש
לי כפית קסמים",
אבל בעצם גיליתי
באתר מחתרתי שרק
מר פלפל לא ידע
שמר תפוחי דופק
את פלפלת! חי
נפשי! |
|
