|
אותו המקום ברחוב הצדדי הפסטורלי
שבו את יושבת על המדרכה בין שתי מכוניות
ומוציאה את כל הפנים לחוץ
בינך לבין עצמך, אבל מולי
|
לא צוחקת לא בוכה
לא שמנה ולא רזה
לא יפה ולא מכוערת
|
נופחת בכל גופי ואיברי את רוח חייה
עד קצות אצבעותי ובהונותי
ו פ י צ ו ל י שערותיי
|
|
|
מה פתאום תסביך
אדיפוס?
אני בסך הכל
רוצה להרוג את
אבא ולזיין את
אמא!
זוזו לסטרי על
הספה, על הספה
וואוהוהו |
|
