|
אותו המקום ברחוב הצדדי הפסטורלי
שבו את יושבת על המדרכה בין שתי מכוניות
ומוציאה את כל הפנים לחוץ
בינך לבין עצמך, אבל מולי
|
לא צוחקת לא בוכה
לא שמנה ולא רזה
לא יפה ולא מכוערת
|
נופחת בכל גופי ואיברי את רוח חייה
עד קצות אצבעותי ובהונותי
ו פ י צ ו ל י שערותיי
|
|
|
זוכרים את זה
שאמר שיהיה
טוב?
אז הוא שקרן!
אחד, שנרגש
מהגילוי שלו |
|
