|
בעת ערביים, בשעת הדמדומים
שוב צפים ועולים בי ההרהורים
|
בשוק הקרבות, בשוק המהומה
באים השקט והשלווה,
ואיתם באה ההכרה
של מחיר המלחמה.
|
מה הוא חש?
על מה הוא חושב?
האם את דרך חייו הוא מנתב?
|
ושוב עולה השחר,
ואיתו יום חדש.
שמיים תכולים
שמש זורחת
האוויר מלא תפרחת.
|
הפסדת איש, הפסדת
כל חייך סביב עצמך סבבת
|
|
|
הי, אתה!
כן אתה שם,
שקורא את הסלוגן
הזה!
אתה יכול להביא
לי מים?
אני מזה צמאה
צעירה מתלהבת |
|
