|
בעת ערביים, בשעת הדמדומים
שוב צפים ועולים בי ההרהורים
|
בשוק הקרבות, בשוק המהומה
באים השקט והשלווה,
ואיתם באה ההכרה
של מחיר המלחמה.
|
מה הוא חש?
על מה הוא חושב?
האם את דרך חייו הוא מנתב?
|
ושוב עולה השחר,
ואיתו יום חדש.
שמיים תכולים
שמש זורחת
האוויר מלא תפרחת.
|
הפסדת איש, הפסדת
כל חייך סביב עצמך סבבת
|
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
