|
מסרבת להבין שזה נגמר
שלא אראה אותך עוד לעולם.
|
חברי, ידידי חזור פה לידי,
אהובי, נשמתי יש מקום לצידי,
משתגעת מרוב געגועים
אנא תפנים שחיי בלעדיך הם לא חיים!
|
כל פעם שאתה חולף
הכאב אותי עוטף
הלב סלח, אך לא שכח
רוצה לברוח, רוצה לא לאהוב
|
אתה חסר
האם אתה שומר?!
אני עוד מחכה, יש תקווה קטנה.
עברה שנה ועוד שנה,
התקווה כבר נמוגה.
|
|
|
אז... את באה
לחולל בכרמים?
חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד. |
|
