"אולי מתתי ואני כבר בגן עדן", חשבה. אבל למרות שהכול מסביב
היה לבן, מה שראתה נראה לה יותר כמו חדר בבית חולים מאשר כמו
גן עדן.
לרגע ניסתה להידחק מחשבה למוחה, שהיא בעצם אף פעם לא הייתה בגן
עדן, כך שהיא לא באמת יכולה לדעת איך הוא נראה.
אמא: למה את לא אוכלת?
עומר: אני לא רעבה.
אמא: עומר, זה היומולדת שלך! את צריכה לשמוח!
עומר: כבר אמרתי לך, לאף אחד. כולל אותי. לא אכפת מהיומולדת
שלי. אז די, תעזבי אותי!
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
