|
מפזזת, קופצת , מצחקקת ונמנעת מלספר /מלהעיד על
עצמה. אלא אם כן חייבים:
שנות ילדות שעברו דרך בתים על עץ וכדורגל בשכונה
והפכו לעיסוק מתמיד בחיפוש אחר יופי. כותבת, מצלמת
ולעיתים שרה.עסוקה בתמצית עצמה, כמו כולם, אך לעיתים
כמעט יותר מידי וכשזה קורה, חייבת להוציא את זה
החוצה ולכן כותבת, מצלמת ושרה שוב. כך חוזר חלילה.
שואבת השראה מהמילה "שעמום",אבל משתדלת לא להגיע לשם
יותר מידי...
מבטיחה לעצמי שמעכשיו אחתוך סלט כל הזמן. זה לא כזה מסובך
בעצם. למעשה, אפילו די קל. מלפפון, עגבנייה ופלפל. קצת מלח,
רוטב, שמן והכול נפלא.
|
תודו שלפעמים חברים טובים שלכם מצליחים לשכנע אתכם לעשות דברים
שיכולים ועלולים לגרום לכם
לשמוח/לכאוב/לכעוס/לצחוק/לבכות/לתהות/להבין/לצאת מדעתכם
ולהיכנס אליה שוב.
|
נשימה עמוקה
לתוך תהום של מחנק
חשבתי אולי היום לדלג מעל
|
פירותיי יבשילו רק לאחר מעשה
ויהיו למאכל הזמן
|
בין התקופה שבה אנחנו ילדים לבין התקופה שבה אנחנו זקנים יש
תקופה אחת ממש ארוכה שבה אנחנו עצמנו.
|
פתאום קיבלתי חשק. כמו שאני תמיד מקבלת אותו - פתאום.
|
|
|
הוא היה כזה
מתוק עם הגורמט
והסובארו...
זאת שאהבה את
הנתניתי |
|
