|
זה הרצון לדבר, והיכולת לשתוק.
היופי בפשטות והאהבה למורכבות.
זו הפאתטיות במשפטים האלו,
וההזדהות עם כל אחד ואחד מהם.
הכמיהה לשפיות.
על כנפי כחול-לבן בארץ הצהוב.
|
וזה, זה החשוב מכל. הם לא לומדים. מתחלפים, נהנים, חיי מותרות,
חברה, הערצה, לפעמים סגידה, אבל הם פשוט לא לומדים.
'לא לומדים מה?', שאלתי אותה הפעם, בחוסר אונים.
|
לו רק יכולתי,
אולי קצת יותר.
תני לי להתקרב,
רק אל תכריחי אותי להישאר.
|
היא תופסת את היד המנוסה ומעבירה אותה על הקלידים,
כמלטפים גחלים לוחשות בנגיעות של שלווה.
|
עומד הראש ומשקיף מעל והעיניים, כשני מגדלי תצפית ובהן שומרים
צבועים שחור, המתהלכים בחוסר מעש ובחוסר סבלנות.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
אם האנושות
תושמד וכל מה
שישרוד זה במה
חדשה, ארכאולוג
חייזרי שימצא את
השרידים יחשוב
שבועז היה אליל
שהאנושות כולה
סגדה לו. |
|