|
קצפת
מוותרים על הפסגות והשיאים
שואפים אויר נקי
ומתמלאים מעצמנו
|
בכנפיים וזר פרחים קייצי
תצאי במחולות כלולותייך
עונדת על צווארך את שרשרת
הוקרת התודה וההזכרות.
|
הלב עומד שותק
לנוכח הזכרונות
אין לי מענה,
אזלו הפתרונות
|
את מרימה גבוה
כל יום רדום ושגרתי
מחייכת אל הקושי
רוקדת יופייך כאילו שרה לנו: בואו איתי
|
כשאנו מנסים בכל כוחותינו
להאחז בדבר אחר,
עלינו לבדוק למה אנו
נאחזים?
|
בשם כל הבקרים
בשם כל המים הזורמים
|
|
|
פעם היו לי
קערות מזכוכית,
אז הייתי שוברת
אותן.
אז הם קנו לי
קערות מפלסטיק,
אז הייתי ממיסה
אותן.
ואז הם קנו לי
קערות מקלקר אז
הייתי מפוררת
אותן.
ועכשיו כבר אין
קערות רק שקית
ניילון שמחוברת
לי ליד.
האנורקסית מחלקה
ג' |
|
