|
ואז החלו המילים פורצות את מחסום השנים לעוף לכל עבר, כמו
ניצוצות אש. אלמה הטיחה בפניו את הגעגועים, הכעס, האובדן
הגדול.
|
לפעמים בהבזקי געגוע קצרים אני חושבת של אבא. אבא שנטש אותי.
אני מתגעגעת לאותם רגעים יפים שהיו לנו ביחד. עצוב לי להזכר בו
|
|
|
אני לא מאמינה!
אני לא מאמינה!
אמאאאאא!!!
אמאאאאא!!!
בואי מהר,תראי
סוף סוף שמו
סלוגן שלי.
מה זאת אומרת
למי הייתי צריכה
חמצוץ? |
|
