|
ואז החלו המילים פורצות את מחסום השנים לעוף לכל עבר, כמו
ניצוצות אש. אלמה הטיחה בפניו את הגעגועים, הכעס, האובדן
הגדול.
|
לפעמים בהבזקי געגוע קצרים אני חושבת של אבא. אבא שנטש אותי.
אני מתגעגעת לאותם רגעים יפים שהיו לנו ביחד. עצוב לי להזכר בו
|
|
|
עקב עומס,
אפשרויותיך
בחיים מוגבלות
ביותר.
לך תיהיה מלצר. |
|
