|
הדר.
לא הפסיקה לכתוב מאז שלמדה את האות הראשונה.
לא מנסה לחפש משמעות כי כך היא בטוח לא תמצא אותה.
מאמינה באמת שפשוט זה הכי טוב.
מחפשת מקום שקט,
נכנסת לתוך הבועה שלך
לתוך המקלט האפל
שם את בטוחה.
|
ילדה לנצח
שאיפות של אף אחד
|
כשאתה חולם אני מגשימה
(או לפחות מנסה)
|
נסחפת לתוך הגוף שלך,
צעד אחד מגן עדן.
|
קברת את עצמך בעודך נושמת.
|
במגע גופך המלטף, החם.
בדרך בה חדרת אל נפשי.
|
נסחפת למקומות בהם עוד לא ביקרתי
|
לאמא שלי אני מספר הכל
ובראש תקוע לי סרט כחול
|
אולי אני צעירה. ויכול גם להיות שעכשיו אני אצא יותר, יכול
להיות, אבל בחיים לא כאב לי ככה, כמו פצע מדמם, כמו שבר, כמו
הבדידות. אבל ממך - ככה, מליון מילים בטונים שונים אבל אף טון
אינו מנחם, הכל רק מאשים, הכל רק מטיף, הכל רק מנתק אותי מילה
אחר מילה - ממך.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
