|
The joy of writing..
עטוף אותי בשלווה
נשק את נשמתי
הפרח בה השקט
שהיה בילדותי.
|
אבל כשאין אף אחד
ואני עם עצמי לבד
אתה שם
שונה מכולם
|
האביר שלי על הסוס על הלבן
נמצא רחוק רחוק מכאן
קסמו האישי שובר מוסכמות
איש של אהבות קטנות
|
בלי מכות
הודפות
חזקות
ריססו בתוכי
|
הוא לא יגיד לך לא לבכות
ברחי מהר
כאבך שווה יותר
רקדי בתוך צלילי דמעות
|
לפעמים תוהה אני
האם זה הוא קול
הקורא לי לצעוק
עד אמרתי הכול?
|
גם אם זה יקרה כל שבוע
אני אעשה את זה
גם אם אצטרך לראות אותך כל שבוע
לראות מטר ממני את הגבר שחילל אותי
|
אם יום אחד תחזור
תשוקה שנועדה לבעור
רגש שצועק
כאב משתתק
|
רגשנית אך עם חוזקה
זו אני זה לא אתה
ומוסיקה עוטפת
אותי באהבה
|
אתה אתה
שובר אותי
דקה דקה
מוחה אותי
אני תמימה
|
להדחיק אותך
זה קל נורא
ימים גדולים
שגרה קצרה
|
תגיד, תשאג, תבכה
זה כבר קרה
וזה היה כל כך יפה
אתה תיפול בסוף חזק
|
והוא עומד לו שם
אותן מדרגות ואפילו אותו גנן
עומד ומספר אותי לעצמי
מנציח לעולם את הכוח העצום שבי.
|
בצורת דמעה
זולג לי קולות
קורה לי כאוב
גם אני עצוב
|
|
|
תגיד לי, מר
עורך...
למה מצד שמאל,
כשעוצרים שנייה
על הקישור לדף
האחורי, כתוב
ממלכת הסלוגנים,
וכאן למטה, כתוב
ממלכת
הסלוגנין...
מה זה צריך
להיות?
ארטיקרחלב
זעום על כך ששני
השמות כל כך
דומים...
מילא היו משנים
אחד מהם ל"למכלת
הגסולניל", אבל
הם לא עשו את
זה... |
|
