|
מעגלים ענקיים, איש של אנשים מעל 30 משנת 75, חשבון
אתם יודעים.
חזרתי בשביל ..... וכך גם אלך.
הנה הגיע השעה ואתה משתנה לטובתה,
חיים של חופש כמו שדרווין חשב כבר לא עכשיו
|
הינך אישה יפה מלטפת כזריחה,
צאצאים ילדת וכולם חושבים כי מובטח לך בעולם הבא,
כשנאמר צפרא טבא את מזילה אך מודה ורוצה כבר שקיעה
כי אז תדעי שהתגברת על עוד שעה,
|
אתה רוצה לצעוק מתוך חלום,
לפעמים המודעות נבחנת בלי ההיגיון,
השלווה היא כלי ולא הפתרון,
זוג עניים בוחנות האם הגעת כבר לשיגעון
|
דם ספוג באדמה חרוכה
פגזים מימין משמאל לזרי דפנה
|
חתיכות של זמן מתחלקות לרסיסים,
הכוח אוחז בי אני מרגיש כמו הנאורים
|
כך איפשהו עם שיער לבן וקמטים חרושים על פניך ההמומים, הוא בא
לקראתך מושיט את היד ומושיב אותך בשורה ראשונה,
קצת בכי קצת מרורים בעיקר הרבה אנשים אוכלים זו אותה הארוחה
שעשתה לך בחילה ואילו הפעם זה בשבילך.
|
מעיניו של הילד יכלו לראות כי האמונה באהבה אין סופית ללא
גבולות ותנאים תתקיים בעולמו ואף במימדים הסובבים אותו.
|
|
|
אני פוחד שאמות
בפיגוע.
ערד עזמוביץ
בעוד אחד
מהתירוצים שלו
ללמה הוא לא
יוצא מהבית. |
|
