|
ילידת 1986.
כבר לא ממש כותבת, מה שיש כאן זה שאריות מימים יפים
בהם יכולתי לכתוב גם חמישה שירים ביום.
תקראו, או שלא תקראו, תגיבו או שלא תגיבו, העמוד הזה
קיים כי הוא זיכרון מתוק בשבילי, כבר לא באמת איכפת
לי.
"היו שלום בינתיים, אחים שלי,
מחר יאיר השחר- לכם ולי,
עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר,
עכשיו אפשר שלום לומר ולהיפרד בשיר.
לי לא איכפת, לי דווקא די נעים,
לשיר באוזנייכם את השירים הכי יפים,
ולהתייצב לי בפני האלוהים,
עם שתי גומות של חן ועם שישה מיתרים
קרועים."
(שיר סיום- גרסא עברית: נעמי שמר, ביצוע: חוה
אלברשטיין.)
לטבול רגליים
בנהר עוצמתי,
|
יושבת,
ולא עושה כלום,
רק מסתכלת,
|
ביאטריס, יקירה,
פורחת שכמותך.
|
קסיופאה,
חצי שעה קדימה,
חצי שעה מוקדם מידי.
|
אמנית רב תחומית. דבר שאפשר להיות רק כשחשבון הבנק שבע. והשיער
החלוד והחלק שלה מסתיר לה את האוזניים, לו רק יכולתי לגעת בה.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
הצבא מזיין אותי
כי המתנחלים
מזיינים את
הערבים, הערבים
מזיינים את
החברים שלי, כי
הם מזיינים את
החברים שלהם,
החברים שלהם
מזיינים אחד את
השני כי אין להם
את מי לזיין.
ואני. אני מזיין
מתנחלת שהכרתי
ליד שכם. זאת
אומרת שאני
מזיין את הצבא.
זאת אומרת שאני
מזיין את עצמי.
איי! |
|
