|
נסיכה גלילית.
בתולה.
קרני אור אחרונות
זוויתיות,
מבין צפצפות הפרת,
מאירות צלליות על עורך לבנבן,
נוגע בגופי השדוף.
|
מבט ראשון של בוקר,
פסגת לבנה,
מושלגת,
לא עושה לי כלום.
|
המרדף הסתיים,
השגתי אותך ולא מרגישה,
לכן מובסת,
מתכנסת,
מתכסה בשתיקתי.
|
זורקת אותי,
ממורדות הר כנען
אלף מאתים וחמישים מטר מטה, עין גדי
אז ידעתי, לא ידעתי אותך.
|
סלחי לי
על דיווח חלקי
על העלמת פרטים.
|
רגעי קסם,
עת פשטתי אדום,
באומללות החדר,
הריק מתמונות,
נגיעה.
|
נסיכה גלילית,
יופייך
לא יטעה אותי,
אני נפרדת
על הכביש
הצופה אל הר כנען,
החוסם צפון.
|
|
הלו רחל, מה את
בוכה? את יודעת
כמה משלמים
במסעדה צרפתית
בשביל אחד כזה
בצלחת?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|