|
נסיכה גלילית.
בתולה.
קרני אור אחרונות
זוויתיות,
מבין צפצפות הפרת,
מאירות צלליות על עורך לבנבן,
נוגע בגופי השדוף.
|
מבט ראשון של בוקר,
פסגת לבנה,
מושלגת,
לא עושה לי כלום.
|
המרדף הסתיים,
השגתי אותך ולא מרגישה,
לכן מובסת,
מתכנסת,
מתכסה בשתיקתי.
|
זורקת אותי,
ממורדות הר כנען
אלף מאתים וחמישים מטר מטה, עין גדי
אז ידעתי, לא ידעתי אותך.
|
סלחי לי
על דיווח חלקי
על העלמת פרטים.
|
רגעי קסם,
עת פשטתי אדום,
באומללות החדר,
הריק מתמונות,
נגיעה.
|
נסיכה גלילית,
יופייך
לא יטעה אותי,
אני נפרדת
על הכביש
הצופה אל הר כנען,
החוסם צפון.
|
|
|
אני נרגש, מאוד
רוצה להודות
בהזדמנות זו לכל
אלפי הקוראים
שטרחו קראו
והקדישו מזמנם
לקרוא את
היצירות שלי
ונתנו את
ביקורתם
וסתם בדרך אגב
לכל אותם אלא
שטענו כי הם
רוצים לפגוש את
אחותי או אמא
שלי בכדאי
להראות לי מה הם
חושבים בדיוק אז
סתם שתדעו אני
מספיק בוגר
לעמוד בפני כל
ביקורת...
גולנצ'יק |
|
