|
נסיכה גלילית.
בתולה.
קרני אור אחרונות
זוויתיות,
מבין צפצפות הפרת,
מאירות צלליות על עורך לבנבן,
נוגע בגופי השדוף.
|
מבט ראשון של בוקר,
פסגת לבנה,
מושלגת,
לא עושה לי כלום.
|
המרדף הסתיים,
השגתי אותך ולא מרגישה,
לכן מובסת,
מתכנסת,
מתכסה בשתיקתי.
|
זורקת אותי,
ממורדות הר כנען
אלף מאתים וחמישים מטר מטה, עין גדי
אז ידעתי, לא ידעתי אותך.
|
סלחי לי
על דיווח חלקי
על העלמת פרטים.
|
רגעי קסם,
עת פשטתי אדום,
באומללות החדר,
הריק מתמונות,
נגיעה.
|
נסיכה גלילית,
יופייך
לא יטעה אותי,
אני נפרדת
על הכביש
הצופה אל הר כנען,
החוסם צפון.
|
|
|
תמיד אמרו לי
שאני פצצה
קטיושה |
|
