|
 
חולמת חלומות ומשתדלת להגשים
מחייכת לעולם ומקווה שיחייך בחזרה
אוהבת, בעיקר
מי אמר אופטימית?!
תגובות יתקבלו בברכה (-:
הייתה זו ראשיתו של יום. ישובים היינו על הנדנדה בחצר כשקרני
שמש ראשונות הבליחו מבעד להרים.
"תמונה יפה", חשבתי לעצמי, וכמו קרא את מחשבותי כשהפנה מבטי אל
היופי החמים הזה... "מה אני עושה פה?!" חשבתי לעצמי. "מה אנחנו
עושים פה?"
|
איך שהאור של כולם נדלק כשהיא בסביבה, מתהלכת לבדה
|
היה לי חלום
בו רקמת לי כנפיים
מיקום מטורף ולא בטוח
|
אני אוהבת את הדרך שבה אתה נוגע.
נשיקות קטנות ועדינות, מרפרפות על שפתיי...
|
הבט אל האור,
הוא קורא, הוא זועק!
וצלך עוד שותק
וחונק.
|
אחרת שוב למסיבת השוטים,
לארנב של אליסה-
נגמרו הניסים
|
בעצם לא נועדנו לנצח,
הבדלי התפיסות בינינו תהומיים מדי
|
כי לפעמים המילים הכי יפות שלך
נשמעות קצת שחוקות
גורמות לי לבכות
|
בית, ילדים, משפחה.
בית, משפט, אנסו אותה.
|
עוצמת את עיני.
לחיי נכנס החורף
|
מכאן הכל נראה אחרת
לא שונה אבל הפוך,
זו אני שמדברת,
תאהב - כי כבר חשוך.
|
כל- כך קשה לראות אותך ככה, כואב ומהורהר.
גיבור העל שלי פגש עולם אכזר...
|
"אתם יודעים מה זה לחיות עם זה כל רגע נתון? לדעת שזה יכול
להתפרץ בכל רגע, מבעבע בתוכי כמו שעון חול ארור?!... מה שנראה
כחלומו הוורוד של כל אדם, אינו שונה מן הסיוט שלי..."
|
נמשכת אליך כמו אל אש
ונשרפת
...
לא אפר את השלמות
עם האמת.
|
|
|
'חג מולד,
חג מולד,
חג יפה
כל-כך..'
המנפיש |
|
