[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 15437175 15437175
אל היצירות בבמה האהובות על חעברים אינקאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
אנחנו קומץ של חברים בשם ה "חעברים"...
אל תנסו להבין, זה לא שאתם מפגרים או משהו
פשוט אין הסבר... תאמת יש אבל בשביל להסביר צך צלחת
לווין וכוס שוקו אז לא משנה...

ריכזנו בשבילכם את יצירותינו..
enjoy




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
תחייגו את המספר.
תבקשו את עומר.
ותראו בדיוק על מה אני מדבר.

היינו שנינו בהופעה של עמיר לב.
חיבקתי אותה מאחורה בשירים השקטים,
מדי פעם לחשתי לה באוזן את המילים, והכל היה כל כך מושלם...

היפרדות
"..מה הוא רק לא היה נותן בשביל לעשות הכל בדרך שלו, אם רק היו
שואלים אותו הוא היה מספר להם על כל הדברים הסודיים שהם בחיים
לא יגלו..."

'קדימה', הם אומרים לי, 'רק עוד צעד אחד'. 'אבל מה מחכה לי שם
בחוץ?' 'את יודעת, הדברים הרגילים, חיים נורמליים, כמו שהיו לך
פעם'

ייסורים
כן, כן הגרגירים הלבנים האלה שאין בשבילם רוטב...

זכרונות
"...אחותי הפכה לערסית. יושבת בספה בסלון מעשנת Vinston,
ומאפרת על האח הקטן שלי."

אהבה נכזבת
ואני שולח יד לכיוון החזה שלה והיא, כרגיל, "די, אחרי
סיינפלד"...

ארצישראל
אחרי שעה המטבח נראה כמו אחרי פיגוע, ואז נזכרתי בדני ואסף,
שני האנשים היחידים בעולם שאני ממש שונא. הלכתי מחויך כל הדרך
לאסף ונכנסתי לדירה שלו.

הוא היה הכי נמוך בשולחן. הוא גם לא היה כל כך חזק או יפה אבל
בכל זאת הם נתנו לו להשאר איתם ולהלחם, הא כן הוא גם לא היה
כזה מי יודע מה לוחם אבל הוא היה מצחיק. די מצחיק.

גיהנום
היה זה יום רגיל בגיהנום. עוד משלוח של עורכי דין מחוייטים
הגיע,לעומת המשלוח של הערבים שהתעכב בגלל הבירוקרטיה בשטחים.
לא נורא.הזמן לא משחק תפקיד כאן.

סעמק

התבגרות
"תמיד צחקתי על חברים עם מערכות יחסים ארוכות, אמרתי להם שחברה
זה לא כמו קבוצת כדורגל..."

אהבה נכזבת
איזה יום מבאס היה לי היום, יום ההולדת העשרים ושש שלי.
קמתי בבוקר וגיליתי שחץ, הכלב שלי, עשה את צרכיו על השטיח
הפרסי החדש שקניתי.
500 שקל, סעמק, וסרחון בלתי נסבל.

אולי זאת אשמתי שאני מצחיק, אני כבר לא יודע.

אגדה
היום...
היום תהיה הפעם הראשונה שאני אעמוד על שלי..

אלהים שלהם לא עובד שעות נוספות?

מכתב
אבל אני כבר גדול אני מסביר לה, אני כבר בן 8, אני כבר לא
בכיתה א' כמו הילדים הקטנים.

יום אחד, הצעתי לה לעבור לגור ביחד, רוני צחקה ואמרה שאני בטח
צוחק, ושהיא סתם זיון בשבילי, אחת ממאה, ושפשוט לא נעים לי
להודות בזה. אבל אמרתי לה שאני אוהב אותה, אולי זה בגלל שפחדתי
להישאר לבד. אולי בגלל שבאמת אהבתי אותה.

אני רק מוציא את הרגל מהמונית והם כבר מתנפלים עליי.
`NO CHANGE` אני מסנן לעברם אבל הם מקיפים אתי מכל עבר. אני
מנסה לעבור, אבל הם תופסים ממש חזק את המעיל שלי.

"לחייך לא עולה כסף". הבאתי חיוך צדדי כזה, אחרי שקוראים משהו
מתחכם, אמרתי למוכר "שגם לבכות לא"
הוא אמר: "מה אתה רוצה? אני רק מחליף מישהו, שש שקל בבקשה"

משל
"...ססאמק, ידעתי שלא הייתי צריכה לבלוע, כל הכבוד שלהם אלייך
ישר נעלם אחרי שאת בולעת..."

היה לי לילה מצויין, אולי הכי טוב שהיה לי עד שכשיו.
חבר חדש הפך אותי לקבוע.
אין דבר יותר יותר טוב מדילר מסטול - תהיה מסטול, תשכנע אותם
לקנות.

פנטזיה
ניסיתי להחזיק מעמד ער הכי הרבה זמן ברציפות,
עוד שיא כושל שפג לאחר 41 שעות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
זה טעים וקר בפה
תראו מה לי עושה
אני לקיוסק הולך מיד
בשביל לשתות לי כוס ברד

בלדה
קניתי אותו בחנות די בזול
בקופסא ענקית בצבע כחול....

מצב
הנה אני מקיא באסלה
ופעם היתה לי חברה

אני יושב ומצ'וטט
אני מקליק ומשוטט
ושוב נתקע עם איזה באג
דקה וחצי לאג

שכול
אני יושב ברחוב
מקבץ קצת נדבות
ההורים בי לא מכירים
החעברים עושים חיים

כמו ויסוצקי היא לא משתנה
אותו הדבר כבר מאה וחמישים שנה
מה הביאו לי איזה מכה
נמאס לי ממנה איפה עדנה?

אכזבה
ילדים מאושרים רצים במעגלים
אלוהים מסתכל: "פשוט מדהים"

איזה רולה איזה רולה
בא מיד לפרק ת'זולה
הכי בריון בכל העיר
כל איבר אצלו זה שריר

אהבה
הכבשים שספרתי ברחו כבר מזמן
כוכבים נרדמו בחלון הקטן
הירח ישן, מאיר בלבן
ואני לבד...

הומור
למה, אוי למה, אני לא בככר?

ולפעמים החיים יפים

כי אחרי שהכל נגמר
נשארת רק האהבה

בדידות
זהו סוף העולם
ואלו סוף החיים
בלי אהבתך
אני לא אמשיך

געגוע
ואצלי בפנים כל כך עצוב
הלב שלי מת מוות קליני

הומור
החיים שלי זה סרט תורכי
אולי פשוט לקפוץ מהגג


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
המחשבות האלה הדכאוניות... אלה שלא רוצים לחשוב אותם, אבל זה
הזמן שלהם... והם לא יוותרו, לא המחשבות האלה... הם יבואו
ויתחילו לעשות בלאגן בראש... קצת בלב... לא בוחלות בכלום...
אין להם אלוהים

"אני נערה מיוסרת, ורע לי, והעולם הזה רע, ואני עמוקה ולא
מבינים אותי, ןלכן אני אכתוב, כי ככה יהיה לי יוטר טוב"

"ילד יש לך טלפון?", "תביא, תביא שיחה!", ככה מתחילות כל
השיחות שלי עם ערסים

מכתב
"שוב לילה. ואני חושב עליך. יפה כל כך, ואחרת. את לא צוחקת
הרבה, אבל בעצם מה אני יודע......"

אני לא מבין למה אף פעם לא מאשרים לי שום דבר שאני כותב!!!

סוריאליזם
ברגע שהוא הגיע למרחק יריקה דפקתי בו את הפנס שהיה על השולחן,
פנס כבד כזה שמספיק ליומיים

יומן
אני מאושר משהו, משום מה. ושמח, למרות שמחרתיים יש בגרות
באזרחות ואני לא ממש מוכן, כוס אמק.

מסתכל על כולם... נמרוד, שוב קאובוי, יעל נסיכת הלילה... או
מכשפה, התחפושות האלה נורא דומות, כנופיה של נינג'ות יושבות
בפינה, ותמיד יש את המקורי שמתחפש למקרר או לסומבררו ענק ולא
יכול לזוז אז הוא עומד באמצע הכיתה

ניצוצות עפים לי מפי הטבעת, ובעודי מתפלל שלא יתפוצץ לי
הרקטום, אני יכול לשמוע את החרסינה זועקת לעזרה

סאטירה
יש אנשים שיש להם כסף... והכסף עושה להם את החיים קשים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
-היי.
-היי.

היה היה פעם

משל
לפני שנים רבות במקום רחוק ומכוער חי לו ילד.

תקישבו תקשיבו: כל חעבר מוזמן להכנס ולהמשיך את הסיפור. רק
לחתום את השם בסוף כל חלק

אוטוביוגרפיה
אף אחד מהמשפחה שלי לא מת, חוץ מסבא, וכל ההם שמתו בשואה.


לרשימת יצירות הציור החדשות
אבסטרקט
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
רוק אינסטרומנטלי

כמה תויום שחיברתי...




אבן זרקתי על
שושי, קטנה יפה
וחדה

קונדום זרקתי על
שושי זרקתי הכל
שושי דפקה את
האבן הקונדום
זרקה בחצר
והלכה לזיין ילד
אחר...





לא ערס בכלל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2971. בבמה מאז 7/5/01 5:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחעברים אינק
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה