[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








להקת השווקים

להקת "השווקים" נוסדה במרץ 1999 במסיבת-הגיוס של עפר
מתוקי.
מספר עפר: הם נכנסו אלי הביתה - חגי, אביטל ואורי -
הרסו לי את הבית, קרעו לי שני מיתרים בגיטרה!
מספר אורי: "זה היה נורא, כל הבית נשרף, הכל נהרס
ונשארה לנו רק ההקלטה הזו של 10 השניות בהן אני
מדבר."
מספר חגי: "עפר חיבר את הגיטרה למגבר שלו בדיוק
כשאורי ניסה למצוא את החיבור למיקרופון. עפר קיווה
שאורי יגביר את הווליום במקרה, ובפריטה אחת יהרס לו
חוש השמיעה, אבל זה לא הצליח.
"הוא התחיל לנגן שני אקורדים בקצב," נזכר אורי, "אז
התחלתי לשיר 'אני יודע לספור רק עד שתיים!', ואז
הסתכלנו כל אחד על השני ורצנו למחשב להקליט את
השיר.
עפר קוטע את אורי וצועק עליו "מה, אתה דפוק? אתה
רוצה צינור בראש?! אתה תפסת את המגבר, יחד עם הגיטרה
שהיתה עדיין עלי, ועם המיקרופון ועם החשמל של הבית
רצת עד למחשב! זה היה 20 מטר משם! הוא הוציא את כל
כבלי החשמל מהקיר, המניאק!"
"אני הייתי צריך להחזיק לאורי את הראש," מודה חגי,
"זה היה כל התפקיד שלי". לשאלה למה הוא החזיק את
הראש של אורי הוא משיב "כי הוא כל הזמן נפל!" ומצחקק
ברשעות.

בשמך שנת 1999 כתבו והלחינו אמנון זליג וחגי גילר
הרבה מאוד שירים, על דעת עצמם בלבד.
בספטמבר התכנסה שוב הלהקה בדירתו של אורי אופיר, על
מנת להרוס אותו, לאכול את כל דפי החשבונות שלו, לחסל
לו את כל העבר ולאכול גם את כל מה שהיה לו במקרר.
את הרוב הם עשו כמו שצריך, עד שבאה המשטרה וזרקה את
כולם לכלא 6.
נזכר אורי: "זה היה נורא, כל הבית נשרף, הכל נהרס
ונשארה לנו רק ההקלטה הזו של 10 השניות בהן אני
מדבר."
נזכר אביטל אוליבר: "היו שם המון אנשים שביקשו שארים
להם את הסבון, אני זוכר. נורא נחמדים."
כשעפר שמע על המעצר של חבריו הוא בא וצחק להם
בפרצוף, כשהם מאחורי הסורגים, וזרק עליהם בוטנים.
בסוף הוא גם שילם 10 אלף ש"ח בתור ערבות כי "היה חבל
לי עליהם. היינו יכולים לעשות הון תועפות ממכירת
הדיסקים, אם היו יוצאים כאלה אי-פעם."
החבורה חזרה לביתו של אורי והקליטה שיר עם הרבה
מסרים של כאב וצער והמשטר הנוראי במדינה. לשיר הם
קראו "שיר הפסיכופט" והוא בוצע בעזרתם של לירן
"החציל" נוימן, ואסף "כבשה" רוזנרוט. את הגיטרה
החשמלית תרם הפעם אלעד "איש הביצה" גילאון.
אחרי שהשכנים איימנו בהפצצה מאסיבית של הבניין,
הפסיקה החבורה לשיר והלכה משם, משאירה את אורי לנקות
את כל הבלגאן. "זה היה נורא," אומר אורי "כל הבית
נשרף, הכל נהרס ונשארה לנו רק ההקלטה הזו של 10
השניות בהן אני מדבר."


חברי הלהקה (בסדר אנאלפביתי):
אורי "קבוקים" אופיר - שירה וצעקות
אלעד "איש הביצה" גילאון - גיטרה
אמנון "שיזלינג" זליג - מילים ושירה
עפר מתוקי - גיטרה ולחנים
חגי גילר - מילים, לחנים ושירה




לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלוז

אבא, נהייתי טוסט

מטאל

<פזמון>
<סולו עאלק>
חלאס!




מאז שהפסיקו
לאשר לי סלוגנים
אני כבר לא
מאושר.





יוסי עמוס חזה
רק בגלל שהוא
פרנק ספרדי שחור
עם אף ארוך ומוח
נרדף.


תרומה לבמה





יוצר מס' 17380. בבמה מאז 11/11/02 3:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללהקת השווקים
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה